הדחיינות היא העדפה של פעולה נעימה על פני פעולה פחות נעימה ש"צריך" לעשות. לנסות להימנע מדחיינות זה כמו לרכב על שני סוסים בו זמנית: סוס אחד הוא ה"צריך", המשימות המתוכננות וסוס שני הוא פראי ומייצג את ה"כיף".

אנשים שנוטים לאימפולסיביות מועדים לדחיינות עוד יותר מאחרים. ככל שהמשימה מעורפלת יותר, נתפסת כקשה ויש עליה בקורת (כמו ציון) – כך קשה יותר לבצע אותה וסביר להניח שתידחה. ועוד: כשאדם חושש שהסיכוי שלו להצליח במשימה מוטל בספק – המוטיבציה שלו להתחיל ולהתמיד במשימה – נמוכה מדי. כל מצב לחץ שגורר אי נעימות – עלול לגרום לדחיינות. 

ואם נחזור לדחיינות בסידור הבית, נניח סידור הניירת – שני ה"סוסים" שעליהם אנחנו מנסים לרכב כשאנחנו מחליטים שהגיע הזמן לסדר את הניירת הם: הסוס האחראי: נתקתק את הניירת ביעילות, לפי קריטריונים ברורים, נמיין, נתייק ונטפל. הסוס ה"כיפי" מוצא כתבה מעניינת ממגאזין או מכתב ברכה ליום ההולדת בערימת הניירת ומתחיל לקרוא… מגיע הזמן לקחת את הילד מהגן והכל מפוזר. אוספים את הכל בערימה – לפעם אחרת.