gilaקשב וריכוז וסדר בבית, בתיק, במכונית, קשורים זה לזה. מצד אחד הבלאגן מלחיץ אנשים מאותגרי קשב וריכוז אפילו יותר מאחרים, כי הם מאד מושפעים מגירויים סביבם, אין להם את היכולת להתעלם מהמידע השולי ולהתרכז בעיקר, כל דבר קטן מסיח את דעתם. בדיוק מהסיבה הזאת קשה להם להכנס למקום מבולגן וליצור בו סדר. חסרה להם יכולת ההתמדה, הם מזגזגים מדבר לדבר, מעבירים דברים ממקום למקום ולא רואים את הסוף. כשאני עובדת עם אנשים מאותגרי קשב וריכוז אני שומרת על הסדר, על הפוקוס, המיקוד, על סדר בתהליך העבודה, מרגיעה אם מגיעים למצבי סטרס קלים, עד שמשיגים את המטרה הסופית לאותו יום: סדר בבית. או לפחות בחדר שבו אנחנו מתמקדים.
ותשאלו, בצדק, איך אנשים מאותגרי קשב וריכוז אמורים לשמור על הסדר שהשגנו? הרי הם לא יזמינו אותי כל שבועיים. אז אתם צודקים בהחלט. טוב ששאלתם 🙂 ברור שיש לזה פתרון. לצורך הפתרון נגייס את החוזקות של אותם מאותגרי קשב וריכוז, תזזיתיים וחביבים. בדרך כלל מדובר באנשים נבונים מאד, אפילו מבריקים, יצירתיים. התכונות האלה יחד עם ההנחיה שלי וגם ליווי למי שרוצה, הם המפתח לפתרון. אבל בואו לא נקדים את המאוחר ונתחיל בסדר הנכון, בהתחלה. למה לסדר את הבית?
סדר חיצוני עוזר ליצור שקט בעיניים ושקט בראש.
שולחן עבודה "נקי" עוזר להפיק עבודה מסודרת.
ומה אם יש אנשים שסובלים מקושי בסדר וארגון?
מאותגרי קשב וריכוז?
סדר בעיניים שקט בראש
קשב וריכוז וסידור הבית
בלאגן בפנים: מחשבות קופצות,
רושמים פתקים ורשימות.
רושמים שוב כי לא מוצאים את הקודמים…
שוכחים ונזכרים ולפעמים מפספסים.
שלחן העבודה עמוס, התיק עמוס, איפה לא?
בתים עמוסים מאד או חדרים עמוסים מאד בחפצים לא מאפשרים גישה ושימוש בחפצים. בבתים עמוסים יש המון חפצים, חלק חפצי נוי ומזכרות וחלק מהחפצים הם חפצים שימושיים שאולי מישהו יצטרך. אבל כשצריך משהו גם לא יודעים איפה הוא בדיוק וכשכבר יודעים זה המון עבודה לחלץ את החפץ משם. בבתים עמוסים קורה לעתים קרובות שערימת חפצים חוסמת את הדרך אל הארון או אל החלון. בבתים עמוסים כשיש תקלה בברז או בחשמל לא נעים להזמין חשמלאי או אינסטלטור ואם אין ברירה ונאלצים להיעזר באיש מקצוע, הוא ידרוש מחיר גבוה, לא מפני שהוא נצלן אלא מפני שמדובר ביותר עבודה. הוא צריך להזיז כמויות של דברים כדי שתהיה לו גישה למה שצריך לתקן. כמובן שאם יש נזילה או קצר בבית עמוס הרבה חפצים עלולים להינזק.
כל אחד יודע שלהעמיס על הבית יותר מדי חפצים זה לא הגיוני ולא נעים. העומס מצמצם את מרחב המחיה שלכם, מכביד על האווירה, העומס הלא מסודר לא אסתטי, הוא גם יוצר סטרס ורגשי אשמה, תחושה שאתם "לא בסדר" כי לא סידרתם. אנשים שהבית שלהם עמוס מאד מתביישים לארח. לפעמים אין מקום לארח כי החפצים תופסים את כל המקום, אבל בעיקר אנשים מתביישים שיחשבו עליהם שהם אגרנים. שזה לפעמים נכון אבל לא תמיד. כשאנשים סובלים מהעומס בבית זה בעיני סימן טוב. כי מי שסובל רוצה לשנות וכשהתלמיד מוכן המורה מופיע
כשעוזרים למאותגרי קשב וריכוז, ילדים או מבוגרים, לעשות סדר בחפצים האישיים שלהם, מומלץ לעשות מאמץ ולהבין את הסדר המיוחד להם, עם האסוציאציות הפרטיות והקשרים שהם מוצאים בין חפצים. אם המיון שלהם עקבי. אין טעם לנסות לכופף אותם.
דווקא המתמודדים עם קשב וריכוז, שמתקשים ליצור סדר, זקוקים לו במיוחד. הסדר מרגיע אותנו וגם מאפשר להתמצא ולפעול הרבה יותר טוב.
מדי פעם אולי מסדרים סדר מופתי. אך מתקשים לשמור עליו.
אז השאלה היא איך יוצרים סדר שנשאר לתמיד?
סדר שיוצר את עצמו?
עוד פעם לסדר? אוף!
סדר ששומר על עצמו
ה"סוד" הוא ביצירת מקומות קבועים ומתאימים.
מתאימים = נגישים וזכירים.
כמה שיותר פשוט יותר טוב.
ככל שמקומות האחסון יהיו נגישים יותר יהיה לנו קל להחזיר חפצים למקום. ככל שממקומות האחסון יהיו זכירים יותר – נדע לאן להחזיר ואיפה למצוא.
שומרים על מקומות קבועים בסידור הבית
ואחרי שיצרנו מקומות אחסון מתאימים
נקפיד להחזיר חפצים למקום.
הצעתי דימוי שעשוי לעזור לכם
לעצור את האימפולסיביות – במקרה שלנו: להניח את החפצים "איפשהו" בהיסח הדעת.
ואת הנטיה לדחות החלטות / פעולות. במקרה של סידור הבית: שוב, לא לשים במקום עכשיו,
אלא במקום "זמני" כלשהו תוך כדי מילמול הבטחה לעצמנו שנסדר ב"הזדמנות" …
רמזור.
רמזור אדום:
מחזירים למקום? עצרו!!!!
(עם החפץ ביד)
רמזור אדום-צהוב:
היזכרו:
איפה המקום הקבוע
של החפץ הזה?
רמזור ירוק:
נזכרתם? יפה!
שימו במקום!
