אנחנו לא חייבים להשתמש במוצר בעצמנו. אפשר למסור / למכור מה שכבר לא צריך, למישהו שצריך אותו עכשיו. המוסר יודע שהחפץ עבר לידיים טובות ויש לו שמוש, הוא נהנה מסיפוק שבנתינה, מתפנה אצלו מקום. המקבל חוסך כסף ונהנה מהמוצר. כאן מתקיים שפע. פעם אני נותן ופעם אני מקבל. סיפור אישי שממחיש את העניין: מסרתי את מצלמת וידאו הישנה שלי, תקינה לגמרי אך לא דיגיטלית בשוק קח-תן לפני כמה חודשים ולא היה לי מושג מה קרה לה. קיויתי שהגיעה אל מישהו שיעריך אותה. אולי אספן של מצלמות. היום טילפנה אלי בחורה חביבה שהמצלמה "שלי" הגיעה אליה. היא שמחה במצלמה ויודעת להעריך אותה. במקרה במקצועה היא עורכת וידאו ומאחר ובמצלמה נשכחה קלטת (וגם פתק עם שמי ומס' הטלפון) – היא הציעה להמיר אותה לדיסק. זה נחמד!