ארכיון תגית: בית

הבית מגן עלינו ואנחנו מרגישים בטוחים

אילו צרכים שלכם הבית ממלא עבורכם

המילים "הגעתי הביתה" יוצרות אצלי רוגע.
אפשר לחלוץ נעליים, להסיר את האיפור, את הבגדים הרשמיים
ולעבור לבגדי בית נוחים. להתרווח, לנמנם, לחלום.

צרכים בסיסיים: בטחון, שייכות, אהבה

המבנה של הבית מגן עלינו מפני אי הנוחות שבמזג אויר מסוים: גשם או חמסין.
וגם שומר על הרכוש שלנו ועל משפחתנו. בטחון זה צורך בסיסי, הישרדותי,
והוא לא היחיד. צרכים בסיסיים נוספים הם השתייכות למקום, קהילה, משפחה.
ולכולנו יש צורך שיקבלו אותנו כמו שאנחנו. אם אנחנו גרים לבד –
בבית שלנו אנחנו מתרגלים אהבה לעצמנו. איך?
למשל… על ידי כך שנקפיד שבבית שלנו יהיו רק חפצים שעושים לנו טוב.

מקום לתחביבים, מרחב לעצמנו, הדהוד של מי שאנחנו

תפירה במכונה, ריקמה, סריגה, פסיפס, עיסת נייר, ויטראז', חרוזי זכוכית, תכשיטים…
לא משנה מה התחביב שלכם, אתם רוצים שבבית שלכם יהיה לו מקום.
כל הבדים ואביזרי התפירה מרוכזים במקום אחד, ליד מכונת התפירה.
פגשתי א~נשים, בעיקר נשים למען האמת, שיוצרות שילובי בגדים ואביזרים מרתקים.
זה גם סוג של יצירה. יצירה שימושית ויומיומית: הבעה עצמית דרך ההופעה החיצונית.
וגם בישול ואפיה עשויים להיות כיפיים אם כל המצרכים והכלים זמינים.
הבית מבטא את מי שאנחנו: את הצבעים והעיצובים שאנחנו מעדיפים אבל גם….
וזה החלק הפחות נעים של השיקוף:
את האגרנות והפחדים,
את הדחיינות,
את החסמים שאנחנו שמים בפני עצמנו.
המקומות שאנחנו נמנעים מהם –
בבית ובעצמנו.

בוידאו: למה בחרתי בבית הזה בעצם?

מה הבית שלכם מאפשר: במיקום שלו, במבנה שלו.
מה הוא לא מאפשר? אולי אפשר לשנות דברים בלי לשבור קירות
ובלי לעבור דירה? שאלות למחשבה וכמובן השראה, בוידאו הקצרצר שלפניכם.

ככל שנכיר את עצמנו יותר לעומק, נבין מהם הצרכים שלנו שהבית שלנו מספק
וגם אילו צרכים יש לנו שהבית הנוכחי לא מספק.
נוכל למצוא דרך לצמצם את הפער בין הרצוי למצוי. הנה דוגמא.

אם יש לך שמש

אם אני יודעת שאור שמש ישירה בחורף עושה לי טוב. אז..
אבחר לגור בדירה עם חלונות גדולים, חלק מהם יפנו לכיוון מזרח, מערב או דרום.
כי כיוון צפון מספק אור אך לא שמש ישירה.
אבל נניח שאני גרה בדירה שכורה עם חלונות קטנים שפונים צפונה. וזה מה שיש כרגע.
איך אני מגשרת על הפער בין הרצוי למצוי?
קודם כל קובעת לעצמי ורושמת ביומן זמנים שבהם אטייל בחוץ. לספוג קצת שמש.
ובתוך הדירה אארגן לעצמי אור בכל מיני אופנים, כפי שתיארתי בפוסט אור בחושך או
שאציף את הדירה באור רב. וחוץ מזה: אני יכולה לארגן חלון "מזויף" כלומר
תמונה עם תאורה מאחור שיוצרת אשליה של חלון.

אתם מוזמנים לכתוב כאן,
בתגובות.
אילו צרכים הבית שלכם ממלא.

גילה

 

איך לא להפוך כל משטח פנוי בבית לפינת בלאגן?

למה לשמור על משטחים פנויים?

אמהות לילדים צעירים שאלו אותי: איך לא להפוך כל משטח פנוי בבית לפינת בלאגן?
אני מאד שמחה על השאלה שלהן, כי משטחים פנויים ונקיים לא רק נראים טוב ומאפשרים לנו לפעול ביעילות, אלא גם מפחיתים חרדה.
כתבתי על כך פוסט, רובו ציטוטים מהספר הכל חרדות שכתב טובי פלד, הפוסט מתאר את הקשר בין בלאגן לחרדה. 
אז עכשיו כשאנחנו יודעים כמה זה חשוב לשמור על משטחים פנויים יש לנו אפילו יותר מוטיבציה לשמור עליהם. השאלה היא איך?

איך לשמור על משטחים פנויים?

קודם כל כמובן ניצור מקום לכל חפץ ונטרח לשים דברים במקום שלהם. זה לא צריך להיות קשה לשמור על סדר אם ארגנו לכל חפץ שימושי אחסון נגיש ומתאים. אבל לפעמים… במיוחד כשמדובר באמהות לילדים צעירים זה בלתי אפשרי. הרי ילדים מארגנים לנו הרבה דרמות: פתאום ילד נופל, אחים רבים וצריך להפריד, יש הרבה חוגים שדורשים תמרון מתוחכם של סידור הסעות. ובכלל, החיים אינטנסיביים. התוצאה היא שעל משטחים רבים בבית יש תפזורת של חפצים ואולי אפילו ערימה. היא מתכסה אבק ולכלוך ולא נעים אפילו להתחיל לסדר אותה.

קערות איסוף

בלית ברירה חייבים ליצור תחנת ביניים. הפתרון שאני מציעה הוא קערות איסוף. הקערה אוספת לנו את החפצים ומאפשרת לשמור על משטחים פנויים ונקיים. בכל חדר קערה משלו שתכיל חפצים ששייכים לחדר זה. אצלי יש קערה קבועה על השיש במטבח שבה אני שמה: אטבי כביסה (הם משמשים לסגירת אריזות מזון) ופקקים של בקבוקים. למעשה הכי נוח לאחסן את החפצים האלה בקערה. גם בחדר השינה יש לי "קערה" ענקית מעיסת נייר לאיסוף בגדים שכבר לבשתי אבל עדיין לא הגיע הזמן לכבס אותם. בחדרי הילדים – קערות לצעצועים קטנים, חומרי יצירה, אפשר להחליט מה יהיה בכל קערה. בכל אופן, מדי פעם לוקחים קערה כזאת ממיינים ומנקים אותה ומניחים אותה שוב לשימוש, נקיה ורעננה. הקערה אוספת לנו את החפצים ומאפשרת לשמור על משטחים פנויים ונקיים.

מה עושים עם ערימת הניירת?

ברוב הבתים יש בעיה של ערימות ניירת. מדי פעם מתגייסים למבצע מיון ותיוק, מבטיחים לעצמנו שמעכשיו נשמור על הסדר. אבל… לא מקיימים. אז יש פתרון נוח: למיין את הניירת שמקבלים מראש למגירות. נכון שזו קצת טירחה אבל הרבה יותר קל למיין למגירות מאשר לתייק בקלסרים. ואנחנו מרויחים ככה: קודם כל קל לנו למצוא מסמכים כי אנחנו מחפשים בתוך מגירה קטנה במקום בערימה גדולה. כשנחליט לתייק בקלסר שוב יהיה לנו יותר קל כי מיינו מראש. והמיון נעשה בשוטף, לא כפרויקט מיוחד. כמה דקות בכל פעם וזהו. המגירות שאני מעדיפה הן בגודל A4 שזה גודל דף של מדפסת. ניתן למצוא מוצרים כאלה במגוון חומרים ועיצובים.

ציורי הילדים ועבודות שמביאים מהגן

אם הקצינו מגירה לכל נושא – ציורי הילדים בהחלט ראויים למגירה משלהם. אולי אפילו לכל ילד מגירה משלו. אבל לפני שהציורים מוכנסים למגירה כדאי להציג אותם לראווה בבית. על לוח שעם או לוח מגנטי, מסגרת או חוט מתוח על הקיר בעזרת אטבי כביסה. כדאי לרשום על כל ציור את שם הילד, תאריך וגם מה שהוא מספר על הציור. את היצירות התלת מימדיות , הפיסוליות, נציג על מדפים. את כל העבודות ניתן לצלם ולשמור בקובץ במחשב. לכל ילד תיקייה משלו. ולעשות גיבוי. את הציורים שהחלטנו לשמור אני אוהבת לתייק בתוך אינדקס כפי שמודגם בסרטון.

 

ריהוט בהתאמה אישית בדירת חדר מסודרת במיוחד

דירת חדר קטנה שיש בה הכל


בשני הסרטונים הבאים נראה שני בחורים, רווקים וכשרוניים, שעיצבו דירות קטנטנות בריהוט שיצרו במיוחד לפי מבנה הדירה וסגנון החיים שלהם. לשניהם חשוב שיהיה מטבח בדירה, שיהיה מקום לכל דבר ויהיה בה נעים. שניהם השקיעו הרבה מאד מחשבה וגם לא מעט כסף. אבל הי! אנחנו מדברים על איכות חיים.

כריסטיאן מספרד עולה מאה מדרגות כדי להגיע ל'סירה' שלו

את הסרטון הזה אני מאד אוהבת. כריסטיאן לקח את ההורים שלו לראות את הדירה לפני השיפוץ ואמא שלו קיטרה שיש כל כך הרבה מדרגות לעלות והייתה מאד סקפטית כשראתה את הדירה מבפנים. היא הייתה מוזנחת וחשוכה, ממש לא אטרקטיבית.
אני מתכוונת לדירה. הדירה היתה מוזנחת, לא אמא של כריסטיאן.
אבל כריסטיאן בחור יצירתי, הוא ידע בדיוק מה הוא רוצה. למשל, חשוב לו שבדירה יהיה מטבח והמקרר יהיה בגודל נורמלי. חשוב לו אסתטיקה – אפשר לראות שכל הפרטים מעוצבים ותואמים.  ניכר שהשקיע הרבה מאד מחשבה על הנוחות והנגישות של החפצים. למשל, כששוכבים במיטה אפשר לפתוח את המקרר. ואפילו יש תא בארון למחבט הטניס שלו. אם יש ארונות שבמצבים מסויימים לא ניתן לפתוח אותם – כריסטיאן בוודאי מאחסן בהם חפצים שהוא לא משתמש בהם יום-יום. היצירתיות שלו הביאה אותו למצוא פתרון "אחסון" למיטה – היא נמצאת מתחת למרפסת והוא שולף אותה כמו מגירה. כריסטיאן אמנם רווק שחי לבד בדירה שלו, אך הוא מארח חברים בדירה הפיצפונת שלו (24 מ"ר סה"כ) – פעם אחת התארחו אצלו 40 אנשים בו זמנית.
ההשראה שלו היא סירות, כמובן, ובכך הוא חוסך לי לצלם יאכטה מבפנים. תודה כריסטיאן!



ארכיטקט מהונג קונג גר בדירת 31 מ"ר אפילו עוד יותר מתוחכמת

הארכיטקט גרי צ'יין מהונג קונג עיצב את הדירה שלו כך שניתן לארגן אותה בעשרים וארבעה מצבים שונים ע"י הזזת הרהיטים. הוא לא גורר את הרהיטים אלא הם נעים על גלגלים באופן חכם ובכל זאת, נראה כאילו הוא מזיז קירות. גרי טוען שזה אפשרי כי הוא גר לבדו ובכל רגע נתון הוא עושה רק דבר אחד. זה נכון, אבל זה גם אומר שכאשר הוא מסיים לעשות את אותו דבר הוא מסדר את הדברים. מחזיר כל דבר למקומו. לחלקנו קשה להחזיר כל דבר למקום בסוף הפעילות. בכל אופן, הבחור לא סגפן, אחד מעשרים וארבעת המצבים של הדירה הוא מצב "ספא", יש שם אפילו אמבטיה, ערסל, בר משקאות והמון דיסקים. כל מה שגרי צריך.


טוב, נו… אדריכלים רווקים יכולים לגור כך, אבל אנחנו לא!

אתם בוודאי חושבים לכם שמשפחה לא יכולה לגור כך וזה נכון. אז למה הבאתי את הסרטונים לכאן?
בהרבה בתים יש איזשהו חדר שלא מצליחים לנצל אותו היטב. חדר ארונות, מחסן, חדר עבודה או מטבח. לפעמים אני מסדרת תכולה של ארון חדש, מטבח, אפילו כזה שהוזמן אצל נגר – שלא חשבו מראש על הצרכים, לא תכננו מה יהיה בכל מגירה ולכן המגירות עמוקות מדי או צרות מדי ואז צריך להתפשר או לאלתר כדי לאחסן את הדברים. חבל, כי עם מחשבה מראש אפשר לחסוך הרבה מקום ועוגמת נפש. כשהארונות מתאימים באופן מדוייק לצרכים החוויה דומה לחווית הנהיגה במכונית חדשה מסוג משובח. זה פשוט תענוג.
אני חוויתי תענוג כזה ואני מעודדת אתכם להצטרף. זה אפשרי, זה בהישג ידכם.

בית קטן ומסודר

איך להסתדר בבית קטן? ממש קטנטן?

לסדר בית קטן.

אנשים רבים בטוחים שהבית שלהם קטן מדי.
אולי הם צודקים. קשה לחיות בבית שגודלו 50, 70 מ"ר.
במיוחד עם ילדים.
ואם אין חצר, מחסן – הבית עלול להיראות כמו מחסן.
הרי יש דברים שצריך.
ואין מקום לשים אותם.
זה האתגר בסידור בתים. במיוחד בתים קטנים.
למצוא מקום לכל דבר זה אתגר.

יאכטה. בית קטן בים גדול

חשבתי לצלם ולראיין אנשים שעומדים להפליג ביאכטה.
"בית" קטנטן, באמצע הים.
לוקחים רק מה שצריך.
אז מוותרים על אלבומי תמונות, ספרים שאולי נקרא פעם.
ספרים שלא נקרא אף פעם אבל אי אפשר להיפרד מהם.
בגדים שלא נלבש יותר אבל לא נמסור,
כלי מטבח שמשתמשים בהם פעם בשנתיים, אם בכלל.

כמו יאכטה – אבל במנהטן

בסרטון הבא בחור צעיר ייקח אותנו לסיור בבית שלו.
חדרון צר במנהטן. לב העסקים והבילויים של ניו-יורק.
חשוב לו מאד לגור דווקא שם.
אבל מה? מנהטן יקרה להחריד. והוא?
יזם צעיר, בעל עסק קטן, סטרט-אפ בשלב של טרום-משקיעים.
לא, סליחה, הוא ארכיטקט, בעצם.
כמובן שבתקציב הזעום שלו הוא לא יכול לשכור דירה בגודל סביר.
אבל מה? הבנאדם מבריק. יצירתי. אלוף בקבלת החלטות.
הוא וויתר על כל מה שלא הכרחי לחייו כרגע.
מצא או המציא פתרון לכל צורך. למשל:
את המיטה שלו הוא מרים בשעות היום ומצמיד לקיר (באופן פשוט, זה לא מסורבל)
ומתחת למיטה מחכה לו – ספה. כך החדר נראה כמו סלון או משרד.
היות והוא עובד מהבית הוא זקוק למדפסת.
את המדפסת הוא מיקם מעל המיקרוגל בתוך… ארון הבגדים.
כדי להכין לעצמו כוס קפה הוא ממלא את הכוס במים מהברז במקלחת ומרתיח אותם במיקרוגל.
זה נשמע נורא, נכון, ממש המפוזר מכפר אז"ר. אבל לא בתנאים שהוא גר בהם.
לדעתי הוא גאון.
והוא ממש לא זקוק לשירותי "פיית המגירות".

 

 

 

אהבתם?
אולי תרצו לבקר בעוד שתי דירות חדר מסודרות במיוחד. יש בהן הכל. תראו בעצמכם.