ארכיון תגית: התארגנות

סדר באימייל

תודה שנרשמת לקבל את סדרת המסרים
שבעת המפתחות לסידור הבית!

המפתח הראשון עוסק בסדר באימייל שלך.
נכון שאימייל לא מקבלים רק בבית, אלא בכל מקום…
חשוב לי לעזור לך לארגן את האימייל שלך –
מפני שאני רוצה שכל המפתחות שאני שולחת אליך (באימייל) יגיעו אליך!

 

 

האם יש לך טיפים נוספים לארגון האימייל שלך?

אשמח לקרוא את תגובתך
כאן למטה 🙂

גילה פז

דחיינות לחץ והרגע האחרון

הרגע האחרון

הרגע האחרון בכבודו ובעצמו

בשבועות האחרונים מצאתי את עצמי אומרת ביני לבין עצמי:
יום אחד אכתוב פוסט על הרגע האחרון.
מה יש ברגע האחרון שאין ברגעים אחרים?
למה אני "מצליחה" להגיע לרגע האחרון עם הלשון בחוץ, בקוצר נשימה, במקום להקדים כמה דקות.

דחיינות ודפוסים אחרים

שאלתי את עצמי האם הגלישה לרגע האחרון, עם כל המתח שכרוך בזה קשור בדחיינות או שאולי מדובר בבעיה אחרת לגמרי. אצלי, למשל, זה עודף משימות והיענות לאתגרים והזדמנויות שאני מחליטה שכדאי לי לקחת. בשבועות האחרונים התחלתי לשווק את המוצר החדש שיצרתי לחנויות. מכיוון שהמוצר עשוי לעזור לסטודנטים להתאגרן ולהתמצא בקלי קלות בניירת שלהם, ה"דד ליין" היה תחילת השנה האקדמית. (מי שלא עקב – יצרתי חוצצים חדשים וכעת הם בשלב השיווק הראשוני לחנויות. כתבתי על כך כבר שני פוסטים. הראשון: חוצצים – יומן מסע והשני: החוצצים החדשים מגיעים לחנויות) מנכ"ל רשת חנויות "מכלול" פתח בפני דלת. ידעתי שההיענות שלי תהיה כרוכה בהרבה פעולות שאעשה בלחץ של זמן. השיחה אתו היתה בערב יום כיפור, בסוכות עבדתי עבודה מאד אינטנסיבית שכבר התחייבתי עליה ומיד אחרי סוכות יצרתי את החוצצים החדשים מפוליאריטן, נרשמתי כחברה באיגוד שאחראי על הברקודים, הדפסתי ברקודים, במקביל יצרתי מוצר קידום מכירות… כל זה ברגע האחרון. אבל הספקתי לעשות את הכל והצלחתי להגיע עם המוצר בדיוק בזמן. זאת לא דחיינות. מה זה כן? היענות לאתגרים גבוליים מבחינת הזמן. זה להגיד "כן" לאתגר, להזדמנות.

הרגע האחרון הוא הרגע הזה בדיוק. השעה: 14:46. לא כתבתי עדיין פוסט ולא שלחתי לכם מייל. ולמה בכלל אני אמורה לשלוח מייל? כי בעוד שבוע בדיוק תתקיים סדנה שפותחת את הקורס לסידור הבית וחשבתי שזה יהיה רעיון טוב לשלוח לכם מייל היום, בעצם אתמול, ולהודיע שנותרו מספר מקומות. חשבתי גם להזכיר לכם שהאקדמיה להגשמה פתוחה לצפיה עד סוף החודש. אני הספקתי להקשיב לרוב ההדרכות (במקביל ארזתי חוצצים – עד שאמצא להם מפעל שעובדים בו אנשים בעלי צרכים מיוחדים…. נו, אני לא בוחלת בעבודה "שחורה", עושה מה שצריך ודי.) בין ההדרכות מצאתי התייחסות לעניין ההרגלים – במיוחד הרגלי אכילה והתנהלות פיננסית, והדרכה מעולה בעניין דחיינות. ההדרכה האחרונה היא של גוני אלמגור, אשה מקסימה, מיוחדת, מוכשרת שאני עוקבת אחריה כבר זמן מה. ההדרכה מאד מעשית ובנוסף קיבלתי ממנה מתנה שאותה היא הסכימה לתת גם לכם. מדובר באחד הכלים שגוני נעזרת בהם בליווי המתאמנים שלה, כלי שמאפשר לעשות שינוי בגוף ובמחשבות, כלי שעוקף את השכל. אצלי זה עבד יופי על פריחה שפרחה אצלי על העור בעורף, מרוב לחץ עם "הרגע האחרון". כמה ימים של התרגיל ופוף! הפריחה נעלמה. ולא ממש התמדתי בבוקר ובערב, לפעמים דילגתי ובכל זאת זה פעל. ותאמינו לי שסבלתי נורא. אני לא מספרת לכם את זה כדי שתרחמו עלי, אלא כדי שתבינו כמה הכלי הזה יעיל. מאד ממליצה.

הנה המתנה של גוני אלמגור: הסוויץ' מסטרס לשלווה.

ומה הקשר בין סדר בבית וסדר במשרד לרגע האחרון?

המממ… זה לא בעניין של הטפת מוסר חלילה, יותר בעניין של מוסר השכל או יותר נכון חזרה לעניינינו, הרי הבלוג הזה עוסק בניהול מקום ולא בניהול זמן. אז מה הקשר? כשהדברים במקום שלהם – לוקח פחות זמן. פחות זמן למצוא מספרי טלפון, פחות זמן למצוא כלי שצריך, פחות זמן למצוא את הרשימה שכתבנו או סיכום שיחת טלפון. פחות זמן למצוא זה גם פחות הסחות דעת ופחות דחיינות. לא ממש פירטתי בעניין דחיינות היום, אבל חלק מההחלטה לדחות משהו היא המחשבה: "ייקח לי המון זמן לעשות את זה". זה נכון שאם אני רוצה למצוא מסמך שנמצא בתוך קרטון מלא בניירת שמחכה למיון ותיוק – זה עלול לקחת כמה שעות. אבל אם המסמכים מתויקים ביעילות (ועל איך מתייקים ביעילות אכתוב בפעם אחרת, ברשותכם, כי השעה כבר 15:14) אז זה עניין של שתי דקות אולי למצוא אותו ולעשות מה שצריך. כך שיותר משימות מבוצעות בפחות זמן. יותר תשלומים שמשולמים בזמן, יותר בירורים שמגיעים לטיפול במסגרת הזמן שמאפשר לקבל החזר כספי וכדומה.

סט חוצצים במתנה ממני

אולי אתם תוהים מתי סוף-סוף החוצצים יגיעו אל חנויות כלי הכתיבה ליד הבית שלכם? אז קצת סבלנות, זה יקרה…. בינתיים אני נותנת במתנה סט חוצצים אחד ללקוחות שמזמינים אותי לארגן את הניירת שלהם (ניתן לרכוש ממני חוצצים נוספים במחיר מאד מוזל) ופתחתי דף בפייסבוק בשם "גילית – פתרונות אחסון והתארגנות לבית ולמשרד") בכל שבוע אני עורכת הגרלה בין אוהדי הדף. לא רק למי שהצטרף השבוע אלא לכל האוהדים. כך שמי שוותיק משתתף בכל שבוע בהגרלה. עד מתי יימשכו ההגרלות השבועיות? עד תחילת השנה האקדמית הבאה. ועכשיו השעה 15:39. אוטוטו הפוסט הזה מגיע אליך!

 

מכינים סלט בחמש דקות ומשאירים מטבח מסודר

ההשראה

הפוסט הזה נולד מסטטוס חמוד שכתב הסופר אילן הייטנר (חכמת הביגלה).
"רוצה פסטה! אבל המטבח בבלאגן… "
וכאן הוא מתאר שורה שלמה של קשיים ותלאות שהוא היה צריך לעבור עד ש..
המטבח הגיע למצב שאפשר היה להתחיל להכין את הפסטה.
צילמתי וידאו שבו "שיחקתי" את הטקסט אבל קריאות הבוז הגורפות ללא שחקנית שאני –
גרמו לי לנטוש את קריירת המשחק בשלב זה.
ועוד שאלו אותי: אז מה הטיפ שלך, בעצם?

ה טיפ בהא הידיעה!

שימו לב, זה ה טיפ: בהא הידיעה:
כשמחזירים דברים למקום שלהם – לא צריך לעשות סדר!

יש לכם אריזה ריקה ביד?
לא, אל תניחו אותה על השיש. שימו אותה בפח.
כפית מלוכלכת?
לכיור.
מדיח נקי? המדיח הוא לא חלק מהארון.
השקיעו חמש דקות וסדרו את הכלים הנקיים בארונות.
אההה… הארונות עמוסים. זה מוקש מס' 1. ואת זה פותרים בסדר יסודי.

סדר יסודי

"לעשות סדר" – הכוונה לסדר יסודי, כזה שלוקח שעות.
כזה שאולי דחיתם מיום ליום ומשבוע לשבוע… מחודש לחודש…

אבל מה ה"קאטץ'"?
שמקומות האחסון חייבים להיות נגישים.
רוצים לקחת משהו?
הופ! מושיטים יד ולוקחים אותו.
פותחים את המגירה הנכונה ויודעים שזה בצד שמאל.
רגע…
יש איזו פיה שמסדרת את כל המגירות בלילה?
לא…
הפיה היא ההרגל שלך –
להחזיר דברים למקום!

נחייך אל העתיד שלנו

אם נחזיר דברים למקום עכשיו ונשאיר אחרינו מטבח מסודר (ונקי).
אז מחר או היום בערב יהיה לנו מאד קל להכין סלט.
כי נגש ישר לעניין עצמו.

הוידאו – הדגמה איך אני מכינה סלט ותוך כדי כך שומרת על מטבח מסודר

זה וידאו ההמשך לוידאו ההוא, אני נראית "מורתית" ו"רשמית" אבל לפחות לא עושה מעצמי צחוק.
הסאונד לא משהו, צילמתי את הוידאו במצלמה.. לא חשוב. זה היה מזמן… ובכל זאת הוא אחד הנצפים ביותר בערוץ שלי. אז הנה הוא: איך מכינים סלט בריאות בחמש דקות ומשאירים מטבח מסודר.

 

 

סידור המטבח שלכם – עכשיו במבצע!

אם המטבח שלכם לא יעיל ואתם רוצים ליצור פתרונות אחסון מתאימים לכל דבר – גם בדירה שכורה,
גם אם אתם לא רוצים להשקיע במטבח חדש, או שיש לכם מטבח חדש וטוב ואתם פשוט לא משתלטים על הבלאגן –
אשמח לעזור לכם למצוא פתרונות אחסון ולייעץ לכם מה לשנות בהתנהלות שלכם כדי לשמור על הסדר.

 

מיון טוב ומיון מתסכל

מיון חכם ומיון מתסכל

כל מיני אפשרויות מיון. מה נבחר?

נניח שאנחנו עומדים לסדר ארון בגדים די עמוס. יש בו חליפות, מכנסיים, חולצות, מעילים, ז'קטים, סוודרים, צעיפים, חגורות, פיג'מות, בגדי ספורט. כשנגשים לסידור ארון בגדים, ממש כמו שניגשים לסידור של כל ארון אחר בבית קובעים לפי מה למיין את התכולה שלו.
אפשר למיין לפי סוגי בגדים (רצוי) וגם עונות, יש אנשים שאוהבים לסדר לפי צבעים. לדעתי כדאי למיין גם לפי שימוש. כלומר: חליפות ספורט בנפרד מחליפות אלגנטיות. השאלה היא מה עושים כשיש רק חליפת ספורט אחת. האם נקצה לה מקום על המדף? בדרך כלל נצרף אותה לבגדים מסוג שונה אך קרוב כמו בגדי טיולים או בגדי בית. בגדים זה פשוט יחסית. מה שיותר מורכב זה הסדר בתוך המחשב, למשל.
אם קרה לכם שחיפשתם קובץ במחשב או מסמך מודפס והתקשיתם למצוא אותו – זה מפני שלא תייקתם אותו במקום הנכון. נכון שאפשר לפתוח תיקייה בתוך תיקייה ובכך למיין את המידע באופן היררכי. כשההיררכיה נכונה – קל יותר למצוא את הקבצים, כשהיא לא נכונה – קבצים הולכים לאיבוד, נוצרים כפילויות והמחשב או הקלסר נעשה מבוך.

איך נדע איזה מיון עובד ואיזה לא?

איך אני יודעת? אני מציעה הצעות ללקוחות שלי ומקשיבה היטב לתשובה. לא רק למה שהם אומרים אלא בעיקר לאיך. אם הם מתלהים – בינגו! זה זה. אם מהססים – ממשיכים לחפש את המיון הנכון. כל אדם ואופן החשיבה שלו, אין נכון מוחלט ולא נכון מוחלט. יש מקובל יותר ומקובל פחות. המיון המוצלח הוא כזה שקל לזכור אותו, שהוא הגיוני, מתבקש, אפשר לומר אפילו 'טבעי' לנו.

מה זאת אומרת מיון שלא עובד?

מיון שלא עובד הוא מיון מסורבל, גס מדי או להיפך, נכנס לפרטים מיותרים ומנג'ס. קשה לזכור אותו ואנחנו שוב ושוב מתבלבלים. לכן הוא לא נשמר. מיון רע גורם לנו להתרחק כמה שיותר רחוק מלמיין ולסדר. מיון רע מעייף אותנו. אנחנו לוקחים הפסקה ו… שוכחים לחזור.
זה קורה, למשל, בניירת מסורבלת. כלומר: ניירת שכל מסמך בה יכול לשמש בכמה שימושים, להיות מוזכר בכמה מסמכים אחרים. למשל: חומר לימודי, חומר משפטי, ארכיון. אם נקח ארכיון של ישוב, למשל, האם למיין את החומרים לפי האנשים המעורבים? לפי שנים? לפי נושאים? במקרה כזה בנוסף על התיוק והסידור לפי קריטריון מסויים אני מציעה לעשות אינדקס. כלומר מפתח. כמו שיש בספרי עיון ובאנציקלופדיות.

מיון טוב זה מיון פשוט

כמה שהמיון יותר פשוט – כך טוב יותר. אם נוח לכם למיין את חומרי הגלם במזווה לסוגים – מצויין. אבל אם נוח לכם למיין למתוק/מלוח/חמוץ/נייטרלי – גם זה מצויין. אם כל מכשירי הכתיבה שלכם נכנסים לקלמר אחד קטן – איפה כדאי לכם לשים אותו? במשרד הביתי? במגירה של חפצים שימושיים (יחד עם פנס, סרט מידה ומברג)? לעומת זאת, אם יש לכם הרבה מאד מכשירי כתיבה ואתם משתמשים בהם לעיתים קרובות מאד, אין לכם סבלנות לחטט בקופסא או במגירה, אתם רוצים עפרון / עט / טוש סימון עכשיו. כדאי לכם להשקיע במיון וגם להקדיש רגע קטנטן של תשומת לב כשאתם מחזירים אותו למקום, כדי לוודא שהחזרתם למקום הנכון.
התפקיד שלי, בין היתר, הוא לעזור לכם למצוא את המיון שישרת אתכם באופן הטוב ביותר.

 

עולם מושלם

תארו לכם עולם מושלם

תארו לכם עולם מושלם

בואו נתעלם לרגע מהאיום הגרעיני, איום במלחמה בכלל, עליית המחירים המטורפת, פערים בלתי נסבלים בין עשירים כקורח לשורדים בקושי, נתעלם מהחור באוזון וכריתת היערות. נניח לרגע שהעולם היה מושלם. גם אצלנו בבית.

אז איך היינו רוצים לחיות?

כן, כן, חיוך ממזרי מתפשט לו על פניכם ואתם שולפים את הרשימה שהכנתם בעוד מועד, מאז שהייתם ילדים תמימים ובעלי חלומות. ערסל! סלון ע-נ-ק-י שאפשר להחליק בו בסקטים (או רולר-בליידס), אמבטיה גדולה עם ג'קוזי שקועה ברצפה בחדר השינה המפנק, חלונות ענקיים שמבעדם רואים את הגינה המטופחת… נו, תעזרו לי… ואולי הבית שלכם במציאות דומה מאד לבית החלומות שלכם? ועכשיו..  אתם יוצאים מהג'קוזי וממש לידכם ארון המגבות.

בדיוק מה שצריך, בזמן הנכון, במקום הנכון

לשלוף מגבת זה עניין של שניה, כאילו מישהו הושיט לכם אותה, אבל לא – בעולם מושלם אין משרתים, כולם חופשיים. המגבת היתה בהישג ידכם פשוט כי זה המקום שלה. עכשיו צריך להתלבש כי אתם מוזמנים למסיבה.

מוכנים לצאת מהבית תוך רבע שעה, מקסימום

ארון הבגדים מחייך אליכם, אתם שולפים תוך דקה בגדים שמתאימים לכם בדיוק. נוחים ומחמיאים ומתאימים לנסיבות. יש לכם בגדים לכל מצב: לפגישות רישמיות, לספורט, ליומיום. כולם נוחים לכם וגם מתאימים זה לזה בצבעים למשל.  המפתחות של המכונית נמצאים במקום הרגיל, המכונית כמובן בחנייה שלה (בעולם מושלם אין בעיית חניה), אז הגעתם למסיבה ואתם מבלים נפלא. למחרת אתם רוצים לעשות משהו במחשב. נניח מצגת.

מה הבעיה להכין מצגת? כל החומרים פה

זאת לא פעם ראשונה שאתם מכינים מצגת, יש לכם רעיון בראש וכל מה שאתם צריכים זה לבצע אותו. כלומר: בעיקר לבחור את התמונות ואת הגימיקים של העריכה. התמונות – מסודרות לפי נושאים ותאריכים, כך שזה מאד פשוט. אתם משחקים קצת באפשרויות השונות והנה המצגת מוכנה. לשלוח אותה לחברים? קלי קלות. האימייל שלהם שמור אצלכם בדוא"ל.

כל דבר שתרצו לעשות אפשר. כאן ועכשיו

יוגה? המזרן מגולגל בפינה. לצייר? כל חומרי היצירה (יש לכם הרבה) מסודרים במגירות וממוינים לפי סוגים. לקרוא? הספרים מסודרים להם על המדפים בספרייה. כמו שהספקתי להכיר אתכם – נדמה לי שתעדיפו דווקא את המחשב. סיסמאות כניסה לאתרים? לא, לא צריך לבקש שישלחו לכם לאימייל. גם על זה חשבתם מבעוד מועד. כל הסיסמאות נגישות לכם. ואולי בא לכם לאכול משהו?

המטבח מאובזר ומלא כל טוב

במטבח שלכם יש פשוט הכל. כל מה שעושה את החיים נוחים וקלים וגם בריאים. אבל מה מיוחד בו? כל מה שאתם צריכים – אתם לא צריכים לחפש. אתם יודעים בדיוק איפה הוא נמצא. כאילו שהחפצים קוראים לכם מתוך הארונות: אני כאן! בדלת השניה מימין, מדף תחתון. או מגירה שלישית באמצע. הכנתם לכם אוכל טעים ואתם יושבים לכם בפינת האוכל ומסתבר ששכחתם להביא סכו"ם וכוסות. נו.. אז אתם מושיטים את היד ולוקחים מהמדף או השידה שבפינת האוכל את מה שאתם צריכים. הם שם כי מישהו חשב עליכם מראש. ואולי המישהו הזה הוא אתם?

מחייכים אל עצמכם בכל פעם מחדש

איזה כיף שחשבתם על זה קודם. איך ידעתם מה תצטרכו עכשיו. ניחשתם את עצמכם כל כך במדוייק. אתם מוקירים את עצמכם. החיים כל כך נעימים.

עולם מושלם מסודר להפליא

בית קטן ומסודר

איך להסתדר בבית קטן? ממש קטנטן?

לסדר בית קטן.

אנשים רבים בטוחים שהבית שלהם קטן מדי.
אולי הם צודקים. קשה לחיות בבית שגודלו 50, 70 מ"ר.
במיוחד עם ילדים.
ואם אין חצר, מחסן – הבית עלול להיראות כמו מחסן.
הרי יש דברים שצריך.
ואין מקום לשים אותם.
זה האתגר בסידור בתים. במיוחד בתים קטנים.
למצוא מקום לכל דבר זה אתגר.

יאכטה. בית קטן בים גדול

חשבתי לצלם ולראיין אנשים שעומדים להפליג ביאכטה.
"בית" קטנטן, באמצע הים.
לוקחים רק מה שצריך.
אז מוותרים על אלבומי תמונות, ספרים שאולי נקרא פעם.
ספרים שלא נקרא אף פעם אבל אי אפשר להיפרד מהם.
בגדים שלא נלבש יותר אבל לא נמסור,
כלי מטבח שמשתמשים בהם פעם בשנתיים, אם בכלל.

כמו יאכטה – אבל במנהטן

בסרטון הבא בחור צעיר ייקח אותנו לסיור בבית שלו.
חדרון צר במנהטן. לב העסקים והבילויים של ניו-יורק.
חשוב לו מאד לגור דווקא שם.
אבל מה? מנהטן יקרה להחריד. והוא?
יזם צעיר, בעל עסק קטן, סטרט-אפ בשלב של טרום-משקיעים.
לא, סליחה, הוא ארכיטקט, בעצם.
כמובן שבתקציב הזעום שלו הוא לא יכול לשכור דירה בגודל סביר.
אבל מה? הבנאדם מבריק. יצירתי. אלוף בקבלת החלטות.
הוא וויתר על כל מה שלא הכרחי לחייו כרגע.
מצא או המציא פתרון לכל צורך. למשל:
את המיטה שלו הוא מרים בשעות היום ומצמיד לקיר (באופן פשוט, זה לא מסורבל)
ומתחת למיטה מחכה לו – ספה. כך החדר נראה כמו סלון או משרד.
היות והוא עובד מהבית הוא זקוק למדפסת.
את המדפסת הוא מיקם מעל המיקרוגל בתוך… ארון הבגדים.
כדי להכין לעצמו כוס קפה הוא ממלא את הכוס במים מהברז במקלחת ומרתיח אותם במיקרוגל.
זה נשמע נורא, נכון, ממש המפוזר מכפר אז"ר. אבל לא בתנאים שהוא גר בהם.
לדעתי הוא גאון.
והוא ממש לא זקוק לשירותי "פיית המגירות".

 

 

 

אהבתם?
אולי תרצו לבקר בעוד שתי דירות חדר מסודרות במיוחד. יש בהן הכל. תראו בעצמכם. 

התארגנות בבית הספר

סדר לקראת פתיחת שנת הלימודים

סוף סוף גם החופש הגדול מסתיים וחוזרים לשגרה של שנת הלימודים

כבר הכנתם את החדרים של הילדים. קניתם תלבושת אחידה, תיק גב, קלמר, כל רשימת הציוד שקיבלתם מבית הספר בתוספת אביזרים שהילדים רוצים. עמדתם בגבורה בתור הארוך לפני הקופה בחנות למכשירי כתיבה ושילמתם את החשבון בתשלומים.
העיקר שילכו לבית הספר ברצון. מה עוד נשאר לעשות?

לסמן את הציוד

למה לסמן?
נניח שלסיגל ולשלומית קנו חבילת טושים של אותו יצרן. הן מציירות ביחד ובסיום הציור אוספות את הטושים אל הקלמרים שלהן. כשכל הטושים מסומנים אין ויכוחים למי שייך מה. ילדים שנוטים לאבד חפצים –  יקבלו אותם מילדים ערניים שמוצאים אותם. כמובן אם החפצים מסומנים – והחיים בכיתה יותר שלוים.

איך לסמן?
נכתוב על כל חפץ את שם הילד בטוש לא מחיק ישירות על החפץ או שנדביק עליו סרט דביק מיוחד,
דמוי בד, שניתן לקנות בחנויות למכשירי כתיבה ותחביבים. נלפף סביב כל טוש קרוב לקצה שרחוק מהיד הכותבת
ועל המדבקה נכתוב את שם הילד.
וכך על כל חפץ. גם על חפצים זולים. כשחסר לילד חפץ בשעור זה מפריע לו לשתף פעולה עם המורה.
גם על כובעים, על בקבוקי המים  ועל סווצ'רים שמסירים כשחם נכתוב את שם הילד. איפה? על הפיתקית מאחור.

מקומות קבועים חוסכים חיפושים

כמו שבגן ובכיתה לכל ילד וילדה שמור מקום קבוע. שמשתנה אם המורה מחליטה… כך גם בתיק, בקלמר (או קלמרים) במגירה של אביזרי הכתיבה ובארגונית שעל שולחן הכתיבה. מומחים לחינוך ממליצים גם על שעות קבועות להכנת שעורי בית.
זה לא שאנחנו רובוטים, אפשר לחרוג. אבל לפחות יודעים מה הכלל ומתי לצאת מהכלל. אחרת – כל יום מחדש נצטרך להחליט איפה לשים כל דבר, מתי לעשות כל דבר. להחליט זו פעולה שקשה לרוב האנשים.  לבצע החלטות – הרבה יותר קל.
אז מחליטים פעם אחת, או אחת לתקופה ויתר הזמן נותר רק לבצע את מה שכבר החלטנו. קלי-קלות.

אמא, אני צריך מחברת חדשה למחר

מכירים את זה?
הבעיה היא שעכשיו החנויות כבר סגורות. חוץ מזה – מה פתאום ליסוע העירה לקנות מחברת?
אתה יודע כמה עולה דלק היום? ורק שלשום היינו בקניות. למה לא אמרת אז?
בעניין הזה יש לי כמה הצעות.
כרגיל, תכנון וארגון נכון חוסך זמן וחוסך כסף. תוודאו שתמיד יהיו בבית כמה 'מוצרי יסוד' ברזרווה. מחברות, עפרונות, מחקים, סרגלים, דבק, מספריים. המוצרים האלה יכולים להיות בשימוש שוטף, לא מוכרחים לשמור אותם חדשים בארון.
העיקרון הוא שהם תמיד נמצאים. נגישים. אם הילד גמר את כל הדבק שנמצא בבית הספר הוא יכול לקחת את הדבק שנמצא בבית.
אבל מה? להודיע!
ולהוסיף לרשימת הקניות.

כמה ציוד לקנות?

אם אתם לא מתכוונים לפתוח חנות למוצרי כתיבה – אין צורך לקנות כמויות גדולות. כי אז אתם עלולים להיתקע עם
מלאי גדול של מחברות פו הדוב או מחברות מותאמות לראשית כתיבה כשהילד כבר גדול. גם הצבעים שהילד אוהב עלולים להשתנות.
ילדה שאהבה ורוד – שינתה את טעמה ועכשיו הצבע הוא כתום. או סגול. ונתקעתם עם מלאי של אביזרים ורודים.
החוכמה היא שיהיה מספיק אבל לא יותר מדי.
כשאתם מתארגנים ללכת לקניות עם הילדים או בלעדיהם, תמיד תשאלו אותם אם הם צריכים משהו.
לבית הספר, מתנה ליום הולדת של חבר וכו'. יש סיכוי שהם ייזכרו.
אם בכל זאת שלחתם את הילד בלי מחדד/ מחברת וכו' – הודיעו למחנכת. במיוחד אם הילד נמצא אצלה 'ברשימה האדומה'.
או השחורה. כך תמנעו מתח מיותר. הרבה אנשים ש'מתקילים' אותם לא כל-כך יודעים להסתדר עם זה. גם מורים.
כשמכינים אותם מראש – יותר קל ויותר נעים.
ילד שמגיע לכיתה מסודר – מקבל חיזוקים מהמורה.
זה חשוב לפיתוח דימוי עצמי חיובי.
ואם חסר משהו ואמא תקנה היום אחר הצהריים – לא נורא! אפשר להסתדר בינתיים.
הילד מתנסה בפיתוח גמישות. לומד לקחת אחריות.

איך תעקבו אחר האימיילים מבית הספר?

הקשר עם המורה המחנכת נעשה בכמה דרכים. בטלפון, ב'מחברת קשר' בכיתות הצעירות ובאימייל.
לעיתים נדירות מקבלים מכתב בדואר רגיל.
זה בסדר גמור, אך אצל חלק מאיתנו תיבת האימייל מוצפת. איך לא נפספס את האימיילים מבית הספר?
חשוב לתייק אותם. לא, אין צורך להדפיס.
בדוא"ל שלכם יש בוודאי אפשרות למיין ולשמור מיילים לפי השולח. חפשו ומצאו איך עושים זאת.
בדואר וואלה, למשל, יש תיקיות. כשאתם נכנסים לדואר נכנס אתם יכולים להעביר כל מייל לתיקיה אחת.
ב- gmail אפילו יותר קל לעקוב. פשוט מגדירים מסנן לכל המיילים שמגיעים מבית הספר.  קלי קלות.

עד כאן הפעם.
מאחלת לכולנו: הורים, מורים ותלמידים,
שנת לימודים נעימה, מוצלחת ומסודרת.
שנה של צמיחה ושמחה.


מזון מהיר ובריא

סדר במטבח: איך נכין אוכל טרי, בריא ומהר?

כשמישהו רעב הוא רוצה לאכול ומיד. במיוחד ילדים. אבל גם אנחנו.
אם אוכל בריא לא מוכן לאכילה עכשיו ומיד – הם יאכלו אוכל מהיר לא בריא.
איך נכין אוכל במהירות?

שש תחנות בדרך להכנת מזון מהיר שהוא גם בריא ומזין

מוצרים שצריכים להיות בבית

לקנות מראש את כל המצרכים הנחוצים.
איך נוודא שתמיד יהיו לנו? פשוט מאד: נכין רשימה של מוצרי היסוד הנחוצים.
קמח מלא, שמן (כבישה קרה, לא מזוכך) תבלינים ועוד. כל בית וטעמו.
כשמוצר יסוד כמעט נגמר – נוסיף אותו לרשימת הקניות.

מקומות אחסון קבועים

לכל מצרך יסוד, יותר נכון לכל סוג של מצרכים נגדיר מקום קבוע. השמן תמיד בארון הזה לידו חומץ ויין ושאר בקבוקים שלא צריכים קירור. וקמח תמיד במגירה הזאת. כך יהיה לנו קל לסדר את המצרכים במקומם כשחוזרים מקניות בסופר וגם נמצא אותם במהירות כשנרצה להשתמש בהם.


מזון טרי

תוך כדי שימוש נפתח הרגל לבדוק תאריכי תפוגה שכתובים על אריזות המוצרים.
אני ממליצה להשאיר את המוצרים באריזות המקוריות שלהם ולא לשפוך את תוכנם
לכלים אחרים. כדי שנוכל לדעת אם הם טריים. אם קנינו מזון בתפזורת – חשוב לרשום
על מדבקה שאותה נדביק על האריזה מתי רכשנו את המוצר.
ואם יש לנו כמה אריזות מאותו סוג – תמיד נעדיף להשתמש קודם בישן יותר,
כל עוד לא עבר תוקפו. לאכול מזון ישן זה מאד לא בריא.


התארגנות לפני בישול

לפני הבישול נאסוף את כל המוצרים הדרושים לנו. נניח על השייש במטבח או משטח העבודה שלנו.
תכנון מראש של התפריט לפני הקניות יחסוך לכם את ההתלבטות הזאת.


הבישול הבריא במהירות שיא

טיגון או חימום במיקרוגל הם אופני הבישול המהירים ביותר. אך לא בריאים. בישול במים ואפיה בתנור בריאים יותר. אם נבחר לטגן בכל זאת נשתמש בשמן זית כתית (כתית מעולה אפילו יותר טוב), לא מזוכך. ולמשך זמן קצר ביותר. לכן נמנע מלטגן מזון קפוא.
למדתי מהשף זהבי זיו שאפשר 'לטגן' בצל חתוך במים, להמשיך לבשל כרגיל ולקראת סוף הבישול להוסיף מעט שמן (זית כתית מעולה, כמובן) הטעם שמתקבל דומה מאד לזה שמתקבל בבישול 'המסורתי' (קודם כל מכינים בצל מטוגן) בכל אופן, במשפחתנו.
סירי הבישול המומלצים הם אלה שעשויים מנירוסטה. חשוב להימנע משמוש בסירי אלומיניום. בתנור אפשר להשתמש בכלי פיירקס.
ובינתיים אפשר להגיש ירקות חתוכים עם מטבל בריא (טחינה, למשל) כמנה ראשונה, עד שהמנה העיקרית מוכנה.


מזון מהיר שהוא גם בריא

הכינו מאגר קטן של חטיפים בריאים: עוגיות עם טחינה וקוואקר וירקות חתוכים.
ונשנשו אותם במשך היום.
בשלו כמות גדולה של אוכל כשיש לכם פנאי.
הקפיאו מנות שבישלתם ארוזות ומוכנות לשמוש.

על האריזה הדביקו מדבקה ועליה רשמו את שם המאכל ותאריך ההכנה.
כשרוצים לאכול מוציאים מהמקפיא ומחממים, ממש כמו אוכל מהיר סטנדרטי.
אלא שיש בו ערכים תזונתיים מוגברים והוא נטול תוספים תעשייתיים.
אם אין לכם מיקרוגל – הפשירו מראש את המנה שתצטרכו לארוחה הבאה.
וחממו בסיר בישול או בתנור.

 

תערוכת עיצוב הבית: תכנון ועיצוב מטבח מתוחכם

לא ידעתי שיש לי כזה

אחסון תבלינים מעורר תיאבון

שמחת הכתום