ארכיון תגית: סידור חדר ילדים

סידור ארון בגדי ילדים עמוס במיוחד

כשהגעתי, היו בארון הבגדים בגדים מקופלים אך ללא מיון.
מכנסיים במידות שונות היו באותה ערימה. כנ"ל החולצות.
בגדים יפים וטובים היו מעורבבים עם בגדים סמרטוטיים
או מאד לא מעודכנים. כלומר, בגדים באופנת שנות השמונים, השבעים.
ממש וינטג' אמיתי של בגדי ילדים. לא לעניין…
ולא רק בארון היו בגדים, אלא גם ערימות על כמה ספות,
ספות שהיו אמורות לשמש את הילדים וחברים שבאים לבקר.
אז מה עשיתי?
מיינתי ה-כ-ל, אספתי מה שלא מתאים בתוך שקיות למסירה.
וקיפלתי מה שמתאים לתוך הארון, באופן ממויין לפי סוגים ומידות.

יותר מדי בגדי ילדים פחות מדי זמן להורים

יש להם רק בנים.
אם חשבתם שיותר קל להם להסתדר עם הבגדים שלהם – אז לא.
הם מקבלים ה-מ-ו-ן בגדים מחברים ומשפחה.
ואין להם זמן למיין את כל השקיות.
אז למה הם לא מעבירים אותן הלאה?
שאלה טובה!
התשובה, כמובן: אולי בכל זאת, יתפספס בגד שווה, חבל…

חבל לזרוק, אולי מישהו ילבש מתישהו

אמא של הבנים סיפרה לי שהיא מחזירה לארון בגדים שהילדים לא רוצים ללבוש.
היא מקפלת אותם שוב וזה לוקח זמן יקר. בבוקר…
הסברתי לה שזאת טעות. הילדים מזהים שהבגדים לא אופנתיים,
הבגדים שונים מהבגדים שהחברים שלהם לובשים.
הם לא יודעים להסביר זאת, כמובן, אבל כדאי לסמוך על הטעם שלהם.
המלצתי לשים שקית של בגדים למסירה בארון או לידו,
כל בגד שהילדים לא רוצים ללבוש – יושלך לשם מיד.
כשהשקית תתמלא היא תועבר הלאה ושקית אחרת תמלא את מקומה.

קודם מיון אחר כך קיפול

ההורים החביבים האלה הזמינו אותי לסדר את בגדי הילדים
אחרי שניסו פתרון זול יותר. הם הזמינו בחורה שקיפלה את הבגדים
שהיו על הספה בערימה ושמה אותם בארון.
אבל היא לא מיינה לפי מידות ולא ניפתה את הבגדים המיושנים.
אני תמיד טוענת שהמיון קודם לקיפול.
כשהבגדים מקופלים יפה בארון – זה מאד נעים לעין ונראה מסודר.
אבל החוכמה היא לוודא שיהיו בארון רק בגדים שימושיים, רלוונטיים.
וממויינים לפי קטגוריות. כלומר:
כל המכנסיים הארוכים מג'ינס במידה 10-12 יהיו ביחד.
וכן הלאה.
כך שהארון לא רק נראה יפה אלא גם שימושי.

סדר אמיתי נשמר לאורך זמן

כשהסדר הגיוני ופונקציונלי – קל ופשוט לשמור על ארון מסודר.
ברור שכל הבגדים באותה ערימה משמשים לאותו עניין.
וכמו שברור מאיזו ערימה לקחת בגד –
כך קל יותר לסדר את בגדים נקיים מהכביסה בארון.
שימו לב בסרטון, הוספתי גם תויות על מדבקות בתוך הארון:
פיג'מות, ג'ינסים, חולצות בית ספר.
ומידות? קטן, בינוני וגדול.
הסיבה: הילדים גדלים, אם בזמן שסידרתי את הארון שלהם הגדול היה במידה 10-12,
מן הסתם כיום הוא כבר במידה 12-14. וגם האחים שלו גדלו בהתאמה.
אילו היה מדובר בחנות בגדים, היה יותר חכם לציין את מידת הבגדים.

דפוסי מחשבה שנובעים מאמונה בחוסר

דפוס המחשבה: חבל לזרוק, אולי מישהו יצטרך את זה פעם…
זה דפוס שממלא את הבית בחפצים מיותרים.
חלק מזמן העבודה שלי עם אנשים שהבית שלהם עמוס,
זה להצביע על המחשבות שגורמות להם להעדיף לשמור חפצים
מאשר להיפרד מחפצים מיותרים למדי, לטובת… בית מאוורר.
לעיתים קרובות אני מצליחה בכך.

אך לעולם לא אכריח מישהו לזרוק קופסאות קרטון ריקות,
בגדי תינוקות שלא נלבשו שנים,
כלי אחסון מפלסטיק, אפילו אוכל,
או כל חפץ אחר שבעליהם מסרבים להיפרד ממנו,
רק כי אני חושבת שמוטב בלעדיו.
כשהאדם מוכן לשחרר – זה הזמן להעביר את החפצים הלאה.
כמו גלד על פצע פתוח בעור – אם אמשוך אותו בכוח הפצע ייפתח שוב.

שפע מתחיל באמונה שיש ושיהיה

יש המון.
יש כל כך הרבה.
יש הרבה יותר מדי, אפילו.
כל מה שנצטרך – יהיה לנו.
מוכנים להאמין בכך בלב שלם?
נסו ותראו שאכן זה כך.

הרגלים שמסדרים את הבית.

בקורס השלם לסידור הבית
אנחנו שמים דגש על הרגלים שמסדרים את הבית,
לעומת הרגלים שיוצרים בלאגן שוב ושוב.

הרגלים שמסדרים את הבית, הם, למשל:
להחזיר דברים למקום שלהם אחרי השימוש.
לא לקנות מה שלא צריך.
לא ללכת לשופינג כפיצוי רגשי.
צריכים להתאוורר? לכו לטבע, תעשו יוגה, תעשו אמבטיה,
תלכו לראות סרט, הצגה, תצטרפו לטיול. כן, יש סיורים עירוניים.
אולי הרצאה. סדנה, עיסוי.
תיפגשו עם חברים לשיחה. אפשר בבית קפה.
אבל בלי שופינג מיותר.
קנו מה שצריך ודי.
תפנקו את עצמכם בלי להעמיס על הבית עוד ועוד.

סידור חדר של חיילת

היא יוצאת לסופשבוע פעם בשבועיים.
מתפנקת עם האוכל של אמא, יוצאת לבלות עם חברים.
אבל מתבאסת מהחדר שלה. הוא מבולגן ועמוס.
היא קיבלה חדר יפה לפני כמה שנים והבטיחה שתשמור על סדר.
אבל הבטחות לחוד ומציאות לחוד.
למזלה, ההורים שלה לא כועסים עליה.
במקום לכעוס, לאיים ולעשות כל מיני דברים שיחבלו בקשר ביניהם,
הם החליטו להזמין אותי – לעזור לה לסדר את החדר.
וכמובן – לעודד אותה לשמור על הסדר.

הנה וידאו שממחיש את העבודה והתוצאה.

מחשבות שליליות מפריעות לסדר את החדר

לי היה ברור מהתחלה שחדר יפהפה שכזה, מואר וגדול ומטופח
עם ארון וכוורת שמספקים מקומות אחסון, לא תהיה בעיה לסדר.
הופתעתי ששרון, בגילה הצעיר כל כך, העירה הערות "פולניות" נגטיביות,
כאלה שמורידות את האנרגיה, קוטעות כל ניצן של מוטיבציה ואופטימיות ביעילות.
מדי פעם היא אמרה: "אני לא מאמינה שנצליח לסדר הכל".
כשכבר סידרנו את כ-ל הבגדים היא קבעה: "זה היה החלק הקל!"
לא עצרתי כדי לחקור יחד אתה את האמירות האלה. פשוט חייכתי אליה והמשכנו לסדר.
זה היה המעשה הכי נכון לדעתי.

אבל אם אתם לבד עם הבלאגן – ועוברת לכם מחשבה מהסוג ה"פולני" בראש.
עיצרו לרגע ותשאלו את עצמכם: האם זאת האמת? אולי יש אפשרות כלשהי שזה לא…
כשאני מלווה אנשים בקורס השלם לסידור הבית – בשיחות האישיות –
אנחנו בודקים את המחשבות האלה,
החבלנים הפנימיים… אבל לא בזמן סידור בתים בפועל.
המעשה של הסידור, מראה העיניים והחוויה המעשית
שהבלאגן הופך לסדר "מול העיניים" – היא התרופה הכי יעילה לפאסימיות.

אמירות חיוביות שעוזרות לסדר את החדר / הבית

דוגמאות לאמירות מעודדות:
"זה לא יקח לי הרבה זמן, אמדוד רבע שעה על השעון. מה שאספיק – אספיק."
"כמה נעים יהיה לי כשהחדר יהיה מסודר".
"כשאני מסדרת את החדר שלי – אני מוצאת דברים שאני צריכה."
"כשאני מסדרת את החדר שלי – אני שולטת בדברים שלי, אני מתמצאת בעניינים."
"ברור שאצליח לסדר את החדר!! מה חשבת לעצמך, זה קטן עלי!".
"עברנו את פרעה, נעבור גם את זה".
שימו לב מה הכי גורם לגב שלכם להזדקף ולנשימה להיות עמוקה יותר.
איזו מחשבה הכי מטעינה אתכם באנרגיה של פעולה. לסדר את החדר.

אם יש לכם הצעות נוספות – כתבו אותן בתגובות 🙂

למעשה שרון הצליחה לשאת את הבלאגן והתחושות הקשות הנלוות,
בזכות זה שאמרה לעצמה: "זה רק שלושה ימים".
כך היא עודדה את עצמה שזה לא נורא וזה יעבור מהר. זה נסבל.
אני מאחלת לה שבסופשבוע הבא שתצא הביתה,
שתהנה מכ-ל רגע בחדר המקסים שלה.
וכמובן – תסדר את הבלאגן כשהוא קטן!
כדי שהסדר בחדר יישאר אתה.

סידור חדר הילדים עם פיית המגירות

סידור חדר ילדים: החדר של מאיה.

מאיה בת תשע. ילדה נבונה ועירנית. יש לה כמה וכמה חברות בגילה וגם אחיין קטן שמבקר לפעמים. למאיה יש חדר פרטי שבו ארון בגדים, מיטת עץ גבוהה, כמו מיטת קומותיים אבל בלי המיטה למטה. מתחת למיטה יש שולחן כתיבה גדול ומדפים בסגנון "כוורת" בשני קצותיו. ביניהם נמתח מדף פתוח.

פתרונות אחסון שעובדים וכאלה שלא

מאיה עשתה לי "סיור מודרך": הספרים על המדפים בצד שמאל, ערכות חרוזים על מדף אחד, משחקי הקופסא על מדף אחר, לאוסף הפיות יש מקום קבוע וגם לערכות יצירה וקסמים שהם לא חרוזים. חומרי היצירה היו ארוזים כל חומר באריזה נפרדת: פימו, פלסטלינה, גירים. כלומר הסדר קיים אבל המראה הכללי נראה מעט מבולגן. כמו בחדרי ילדים רבים, לא בלאגן יוצא דופן. החדר מסודר באופן עקרוני, הוא רק נראה מבולגן בגלל כמה שקיות שמתעופפות להן וחפצים שלא מצאו להם מקום.

נעליים ותיקים

חלק מהחפצים שלא מצאו את מקומם הם תיקים (שכחתי לצלם) ונעליים (שכן מופיעים בסרטון). לנעליים דווקא היה מקום אבל לא ממש נוח. המיקום שהוחלט עליו: מתחת לשמלות התלויות בארון. הבעיה היא שזה ממש בקצה הפנימי של החדר ומאיה אוהבת לחלוץ נעליים בכניסה. התיקים היו מונחים שם גם הם על הרצפה. החלטנו שרוב הנעליים אכן יהיו בתוך הארון אבל שלשת הזוגות שאותם מאיה נועלת עכשיו יונחו בכניסה לחדר על הרצפה בצורה מסודרת, זוגות זוגות. התיקים – ייתלו על מיתלה.

מראה מסודר: משטחים פנויים ונקיים

הסברתי למאיה שהסוד הראשון ביצירת מראה מסודר הוא לפנות כמה שיותר את הרצפה והשולחן. מסתבר שמאיה מאד אוהבת לטאטא. פגשתי הרבה ילדים שאוהבים לטאטא. מישהי אמרה לי פעם שלטאטא זה כמו לצייר במכחול גדול. בכל אופן כשהרצפה פנויה נעים בחדר, כשהשולחן פנוי אפשר לצייר, לכתוב, להכין שעורי בית.

האם החדר של מאיה יישאר מסודר?

דברנו קצת על איך שומרים על הסדר: את זה מאיה כבר ידעה: מחזירים כל דבר למקום. האם היא תזכור את המקומות? נראה לי שכן. עובדה שהספרים, הפיות, ערכות היצירה, משחקי הקופסא היו מרוכזים במקום אחד. כששאלתי אותה מה יש במגירות הפלסטיק היא ידעה לומר מה יש בכל מגירה והיא גם לא שוכחת לכבות את מנורת הקריאה לפני השינה.

בסרטון תראו את תהליך סידור החדר.