ארכיון תגית: שפע

בית, סדר, שפע וכסף

שבע האיכויות שמכניסות שפע הביתה

הכנסת שפע הביתה

סוף סוף סיימתי להכין את "הקורס המשתלם למסמכים וכסף"
הקורס שהייתי עסוקה בהפקתו בשלושת החודשים האחרונים.
הכנתי אותו בתנופה ובשמחה, נהניתי מכל רגע של עשייה.
והיו הרבה רגעים כאלה. ימים שלמים של צילומים, עריכת וידאו, כתיבה.
עכשיו הוא מוכן לצאת לעולם ולתת לכם השראה, ידע, מוטיבציה וכלים
למיון, ארגון, תיוק הניירת. ומעבר לכך – להתחבר לכסף ולשפע שלכם.

אתמול פרצתי עוד מחסום של פחד והנחיתי וובינר בשידור חי.
וובינר שבו אני לא האורחת אלא המארגנת.
מה שאומר – לנהל את מערכת ההפעלה. זה הרגיש כמו סימולטור טיסה.
ואני – אין לי רשיון טייס. אבל רותי ניסנבאום היתה אתי, לימדה, תמכה, הצילה.
בסך הכל היה לא רע. אולי אפילו טוב. טוב מאד.
קודם כל נשארתי בחיים 🙂 שנית, אנשים נהנו והודו לי. ויש הקלטה.

אז מה הקשר בין סידור הבית לשפע?
קודם כל בית מסודר נראה מרווח יותר ונעים להיות בו.
שנית, כשיש סדר בחפצים המאוחסנים – חוסכים זמן יקר בחיפושים
וחוסכים כסף בקניות מיותרות של חפצים שכבר קניתם אבל איבדתם.
השפע אוהב טיפוח ומתרחק מהזנחה.

סדר יוצר בהירות והבנה גם כשמדובר בסידור המסמכים.
וכשיש סדר קל יותר לעקוב אחר הכספים,
לראות איפה מרויחים ואיפה מפסידים ולקבל החלטות.
סדר הוא אחד השבילים שמובילים אל השפע.

כאן תוכלו לקבל פרטים נוספים על הקורס המשתלם למסמכים וכסף.

סידור ארון בגדי ילדים עמוס במיוחד

כשהגעתי, היו בארון הבגדים בגדים מקופלים אך ללא מיון.
מכנסיים במידות שונות היו באותה ערימה. כנ"ל החולצות.
בגדים יפים וטובים היו מעורבבים עם בגדים סמרטוטיים
או מאד לא מעודכנים. כלומר, בגדים באופנת שנות השמונים, השבעים.
ממש וינטג' אמיתי של בגדי ילדים. לא לעניין…
ולא רק בארון היו בגדים, אלא גם ערימות על כמה ספות,
ספות שהיו אמורות לשמש את הילדים וחברים שבאים לבקר.
אז מה עשיתי?
מיינתי ה-כ-ל, אספתי מה שלא מתאים בתוך שקיות למסירה.
וקיפלתי מה שמתאים לתוך הארון, באופן ממויין לפי סוגים ומידות.

יותר מדי בגדי ילדים פחות מדי זמן להורים

יש להם רק בנים.
אם חשבתם שיותר קל להם להסתדר עם הבגדים שלהם – אז לא.
הם מקבלים ה-מ-ו-ן בגדים מחברים ומשפחה.
ואין להם זמן למיין את כל השקיות.
אז למה הם לא מעבירים אותן הלאה?
שאלה טובה!
התשובה, כמובן: אולי בכל זאת, יתפספס בגד שווה, חבל…

חבל לזרוק, אולי מישהו ילבש מתישהו

אמא של הבנים סיפרה לי שהיא מחזירה לארון בגדים שהילדים לא רוצים ללבוש.
היא מקפלת אותם שוב וזה לוקח זמן יקר. בבוקר…
הסברתי לה שזאת טעות. הילדים מזהים שהבגדים לא אופנתיים,
הבגדים שונים מהבגדים שהחברים שלהם לובשים.
הם לא יודעים להסביר זאת, כמובן, אבל כדאי לסמוך על הטעם שלהם.
המלצתי לשים שקית של בגדים למסירה בארון או לידו,
כל בגד שהילדים לא רוצים ללבוש – יושלך לשם מיד.
כשהשקית תתמלא היא תועבר הלאה ושקית אחרת תמלא את מקומה.

קודם מיון אחר כך קיפול

ההורים החביבים האלה הזמינו אותי לסדר את בגדי הילדים
אחרי שניסו פתרון זול יותר. הם הזמינו בחורה שקיפלה את הבגדים
שהיו על הספה בערימה ושמה אותם בארון.
אבל היא לא מיינה לפי מידות ולא ניפתה את הבגדים המיושנים.
אני תמיד טוענת שהמיון קודם לקיפול.
כשהבגדים מקופלים יפה בארון – זה מאד נעים לעין ונראה מסודר.
אבל החוכמה היא לוודא שיהיו בארון רק בגדים שימושיים, רלוונטיים.
וממויינים לפי קטגוריות. כלומר:
כל המכנסיים הארוכים מג'ינס במידה 10-12 יהיו ביחד.
וכן הלאה.
כך שהארון לא רק נראה יפה אלא גם שימושי.

סדר אמיתי נשמר לאורך זמן

כשהסדר הגיוני ופונקציונלי – קל ופשוט לשמור על ארון מסודר.
ברור שכל הבגדים באותה ערימה משמשים לאותו עניין.
וכמו שברור מאיזו ערימה לקחת בגד –
כך קל יותר לסדר את בגדים נקיים מהכביסה בארון.
שימו לב בסרטון, הוספתי גם תויות על מדבקות בתוך הארון:
פיג'מות, ג'ינסים, חולצות בית ספר.
ומידות? קטן, בינוני וגדול.
הסיבה: הילדים גדלים, אם בזמן שסידרתי את הארון שלהם הגדול היה במידה 10-12,
מן הסתם כיום הוא כבר במידה 12-14. וגם האחים שלו גדלו בהתאמה.
אילו היה מדובר בחנות בגדים, היה יותר חכם לציין את מידת הבגדים.

דפוסי מחשבה שנובעים מאמונה בחוסר

דפוס המחשבה: חבל לזרוק, אולי מישהו יצטרך את זה פעם…
זה דפוס שממלא את הבית בחפצים מיותרים.
חלק מזמן העבודה שלי עם אנשים שהבית שלהם עמוס,
זה להצביע על המחשבות שגורמות להם להעדיף לשמור חפצים
מאשר להיפרד מחפצים מיותרים למדי, לטובת… בית מאוורר.
לעיתים קרובות אני מצליחה בכך.

אך לעולם לא אכריח מישהו לזרוק קופסאות קרטון ריקות,
בגדי תינוקות שלא נלבשו שנים,
כלי אחסון מפלסטיק, אפילו אוכל,
או כל חפץ אחר שבעליהם מסרבים להיפרד ממנו,
רק כי אני חושבת שמוטב בלעדיו.
כשהאדם מוכן לשחרר – זה הזמן להעביר את החפצים הלאה.
כמו גלד על פצע פתוח בעור – אם אמשוך אותו בכוח הפצע ייפתח שוב.

שפע מתחיל באמונה שיש ושיהיה

יש המון.
יש כל כך הרבה.
יש הרבה יותר מדי, אפילו.
כל מה שנצטרך – יהיה לנו.
מוכנים להאמין בכך בלב שלם?
נסו ותראו שאכן זה כך.

הרגלים שמסדרים את הבית.

בקורס השלם לסידור הבית
אנחנו שמים דגש על הרגלים שמסדרים את הבית,
לעומת הרגלים שיוצרים בלאגן שוב ושוב.

הרגלים שמסדרים את הבית, הם, למשל:
להחזיר דברים למקום שלהם אחרי השימוש.
לא לקנות מה שלא צריך.
לא ללכת לשופינג כפיצוי רגשי.
צריכים להתאוורר? לכו לטבע, תעשו יוגה, תעשו אמבטיה,
תלכו לראות סרט, הצגה, תצטרפו לטיול. כן, יש סיורים עירוניים.
אולי הרצאה. סדנה, עיסוי.
תיפגשו עם חברים לשיחה. אפשר בבית קפה.
אבל בלי שופינג מיותר.
קנו מה שצריך ודי.
תפנקו את עצמכם בלי להעמיס על הבית עוד ועוד.

שנה טובה

איך יוצרים שנה נפלאה אצלנו בבית

ראש השנה זאת הזדמנות מעולה לעצור לרגע
לברך אותך על כל מה שהשגת, על כל מה שהנך.
לברך אותך על כך שבחרת להקדיש זמן מה
לרעיונות שיעזרו לך לשפר אפילו עוד קצת את מה שיש.

הכנתי לך סרטון ברכה שמחולק לשניים.
בראשון אני נותנת הוראות הפעלה איך להשתמש בוידאו השני.
הוידאו השני הוא ברכה נטו.
למה הכוונה?
ניסחתי את המשפטים באופן שפועל על התת מודע. כלומר:
זמן הווה, ניסוח בחיוב (מה כן ולא מה לא) ומבחינת התוכן –
דיברתי על דברים שהם בהחלט בהישג יד של כל אחד.

ואיך מפעילים את הברכה לשנה נפלאה?
מתרכזים בסרטון וברגשות שעולים תוך כדי.
אם מרגישים הזדהות ושמחה – זה נפלא.
ואם מרגישים התנגדות (כן, בטח…. כך זה אולי אצלך. הייתי רוצה, אבל….)
היו ערים לכך. רישמו זאת ביומן, אפשר לכתוב לי במייל על כך.
האתגר שלנו הוא לממש את הרצונות שלנו.
זה אפשרי ואני אראה לכם איך.

הסרטון הראשון – הסבר.

הסרטון השני – ברכה לשנה נפלאה.
אצלכם בבית.
ובחיים שלכם.

תודה לכל מי ששלח(ה) לי תמונות שלכם.
התמונות מופיעות בסרטון השני.

שנה נפלאה לכולנו,
גילה

להפוך קש לזהב, לימון ללימונדה וחפצים מיותרים בבית למזומנים

זה לא בגלל החום ולא בגלל המלחמה שלא כתבתי לך ה-מ-ו-ן זמן.
במקביל לטראומה הלאומית עברתי חודש לא פשוט.
וזה קשור לענייני בתים.

מי יציל את הבית שלי?

יש לי דירה שאני משכירה ואני עצמי גרה בדירה שכורה. סידור שנשמע נהדר אבל לא תמיד עובד טוב. למשל לפני כחודש, הדיירת לשעבר השאירה את הדירה "שלי" במצב נורא. עלה לי הרבה כסף וזמן להחזיר אותה למצב טוב. כמובן שטיהרתי אותה ואני מקווה שהדיירים החדשים יהנו לגור בה.
בחודש הזה, כשזיגזגתי בין פרויקטים בחיפה, ירושלים וחדרה, הגעתי לדירה שלי בטבעון רק כדי לישון, לקחת בגדים נקיים ולהשקות את העציצים. רוב הזמן השכנים השקו את העציצים שלי (תודה לשכנים הנחמדים) ותוך כדי תנועה התגבשה אצלי מחשבה.

בשביל מה בכלל אני צריכה בית?

מה התפקיד של הבית בחיים שלי? מה אני מצפה ממנו? לאחסן את החפצים שלי. נכון. ויש לי המון. לפנק אותי במקלחת, בארוחה שכיף לבשל במטבח נעים. להגן עלי כשאני ישנה וגם כשאני ערה. ולהגן על החפצים, חשוב מאד וכבר אמרתי את זה. כל זה מצד אחד.
מצד שני… מצד שני נחשפתי בזמן האחרון לאנשים שחיים אחרת. הם גרים ביאכטה ועוגנים באיים אקזוטיים, הם מטיילים עם קראוון, שזה "בית" זעיר אבל נוסע. או אפילו נוסעים בתחבורה ציבורית ומתארחים בבתים שמתנדבים לארח אותם (זה כבר מוגזם בשבילי).ונחשפתי, בזכות לקוחותי, לחרטה על קניות מוגזמות ללא צורך שהופכות לעומס בלתי נסבל בבית. חדוות הקניות הופכת למשקולת כבדה, המוצרים החדשים והיקרים לפעמים הופכים למועקה כבדה.

יש לי יותר מדי רהיטים…..

אז נכון שהרהיטים מעץ מלא ואיכותי ועלו לי הרבה כסף ונכון שקשה לי להפרד מהם בגלל המחשבה: אולי-בעתיד-הילדים-שלי-יצטרכו-אותם ונכון שישנה המחשבה: אנשים לא משלמים על חפצים משומשים אותו מחיר שמשלמים על חדשים ואם בעתיד ארצה לקנות כאלה שוב אשלם הרבה כסף.
שמת לב שכל המחשבות האלה הן מתוך אמונה במחסור? כשאצטרך לא יהיה לי. אני אמכור בזול ואקנה ביוקר. אני לא יכולה להרשות לעצמי לוותר על מה שכבר יש לי… חבל…

השינוי מתהווה

מצד שני – העובדה היא שכרגע הרהיטים והחפצים מכבידים עלי. הם מצופפים לי את הדירה, מייקרים לי את ההובלות וגורמים לי לשכור דירות גדולות מדי לצרכי כרגע. בקיצור, הם יוצרים אצלי תקיעות. אולי לא ממש תקיעות – כי אני זזה בכל זאת, אבל יהיה לי יותר קל בלעדיהם.

המחשבה שהם לוקחים ממני יותר ממה שהם תורמים לי גרמה לי להתגבר על משהו (אמרנו כבר שהמשהו הזה הוא אמונות מחסור) שעד עכשיו לא איפשר לי לשחרר אותם ואצלי כשהדברים מגובשים ברמת ההחלטה ההמשך המתבקש הוא לעשות מעשה. הכנתי רשימה של חפצים ורהיטים שווים שלא נחוצים לי יותר. שאני בשלה להפרד מהם, בתנאי שאקבל תמורה הוגנת עבורם.

אמונות מחסור ואמונות שפע

אולי תהית שאם אני בוחרת להאמין בשפע – המעשה המתבקש הוא שעלי לתת את החפצים שאני לא זקוקה להם יותר ללא תמורה וללא חרטה. אבל מה… עד עכשיו שמרתי את החפצים אצלי והשתמשתי בהם למרות שבכנות אפשר כבר בלעדיהם. זה לא שהם העלו אבק במחסן. ההחלטה להיפרד מהם הוחלטה, אבל לא בכל מחיר. למשל, לא הייתי רוצה שילדים ישרפו את המיטות מעץ מלא במדורת ל"ג בעומר. אני לא ממש להוטה להיפרד… לא עד כדי כך. אני רוצה שמי שיקבל את החפצים יעריך אותם ויהנה מהם כפי שאני נהניתי.

שפע, זרימה, איזון ו… כסף

בשנים האחרונות העולם עובר שינוי ולא רק עניים קונים יד שניה או מקבלים חינם. הזרימה היא נחלת כולם. כשאנחנו קונים יד שניה אנחנו לא רק חוסכים כסף, אנחנו תורמים לירידה בייצור ובזיהום כדור הארץ. אנחנו עוזרים זה לזה להפוך בחזרה חפצים לכסף.  לכן, אם אני מרגישה שמגיע לי תשלום עבור הפריטים האיכותיים שאני מוכרת – עלי לבטוח בהרגשה הזאת. אמונה בשפע לא מחייבת לחלק מתנות. אמונה בשפע אומרת: שכאצטרך/ארצה משהו תהיה לי האפשרות לקבל אותו. 
לכן נקבתי בסכום כסף שנכון לי לקבל עבור כל פריט.
והשלב הבא: צילום ופירסום מודעה ביד 2.

אני מקווה שפרויקט המכירה שלי ייתן השראה ודוגמא לחלק מלקוחותי שתקועות עם מלאי חפצים שחוסם להן את המרחב בבית, מכביד עליהן וגורם לבזבוז כספים על אחסון מיותר.

ואלה חלק מהפריטים שאני מוכנה לשחרר:

מיטת יחיד מעץ מלא איכותית ומיוחדת

 

שידת מגירות על גלגלים

מיטת נוער מעץ מלא עם מגירות, ראש מיטה ומגן
נ.ב. לפעמים עדיף לתת חפץ שמאד מכביד ומיותר ללא תמורה כלשהי. התמורה היא ההקלה שבפינוי המרחב בבית שלנו. אבל 
אם אתם מרגישים שלא מתאים לכם לחלק חפצים יקרים וטובים חינם ואתם רוצים למכור אותם – עשו זאת. לפחות תנסו. זאת דעתי. ומה דעתכם?

עולם מושלם

תארו לכם עולם מושלם

תארו לכם עולם מושלם

בואו נתעלם לרגע מהאיום הגרעיני, איום במלחמה בכלל, עליית המחירים המטורפת, פערים בלתי נסבלים בין עשירים כקורח לשורדים בקושי, נתעלם מהחור באוזון וכריתת היערות. נניח לרגע שהעולם היה מושלם. גם אצלנו בבית.

אז איך היינו רוצים לחיות?

כן, כן, חיוך ממזרי מתפשט לו על פניכם ואתם שולפים את הרשימה שהכנתם בעוד מועד, מאז שהייתם ילדים תמימים ובעלי חלומות. ערסל! סלון ע-נ-ק-י שאפשר להחליק בו בסקטים (או רולר-בליידס), אמבטיה גדולה עם ג'קוזי שקועה ברצפה בחדר השינה המפנק, חלונות ענקיים שמבעדם רואים את הגינה המטופחת… נו, תעזרו לי… ואולי הבית שלכם במציאות דומה מאד לבית החלומות שלכם? ועכשיו..  אתם יוצאים מהג'קוזי וממש לידכם ארון המגבות.

בדיוק מה שצריך, בזמן הנכון, במקום הנכון

לשלוף מגבת זה עניין של שניה, כאילו מישהו הושיט לכם אותה, אבל לא – בעולם מושלם אין משרתים, כולם חופשיים. המגבת היתה בהישג ידכם פשוט כי זה המקום שלה. עכשיו צריך להתלבש כי אתם מוזמנים למסיבה.

מוכנים לצאת מהבית תוך רבע שעה, מקסימום

ארון הבגדים מחייך אליכם, אתם שולפים תוך דקה בגדים שמתאימים לכם בדיוק. נוחים ומחמיאים ומתאימים לנסיבות. יש לכם בגדים לכל מצב: לפגישות רישמיות, לספורט, ליומיום. כולם נוחים לכם וגם מתאימים זה לזה בצבעים למשל.  המפתחות של המכונית נמצאים במקום הרגיל, המכונית כמובן בחנייה שלה (בעולם מושלם אין בעיית חניה), אז הגעתם למסיבה ואתם מבלים נפלא. למחרת אתם רוצים לעשות משהו במחשב. נניח מצגת.

מה הבעיה להכין מצגת? כל החומרים פה

זאת לא פעם ראשונה שאתם מכינים מצגת, יש לכם רעיון בראש וכל מה שאתם צריכים זה לבצע אותו. כלומר: בעיקר לבחור את התמונות ואת הגימיקים של העריכה. התמונות – מסודרות לפי נושאים ותאריכים, כך שזה מאד פשוט. אתם משחקים קצת באפשרויות השונות והנה המצגת מוכנה. לשלוח אותה לחברים? קלי קלות. האימייל שלהם שמור אצלכם בדוא"ל.

כל דבר שתרצו לעשות אפשר. כאן ועכשיו

יוגה? המזרן מגולגל בפינה. לצייר? כל חומרי היצירה (יש לכם הרבה) מסודרים במגירות וממוינים לפי סוגים. לקרוא? הספרים מסודרים להם על המדפים בספרייה. כמו שהספקתי להכיר אתכם – נדמה לי שתעדיפו דווקא את המחשב. סיסמאות כניסה לאתרים? לא, לא צריך לבקש שישלחו לכם לאימייל. גם על זה חשבתם מבעוד מועד. כל הסיסמאות נגישות לכם. ואולי בא לכם לאכול משהו?

המטבח מאובזר ומלא כל טוב

במטבח שלכם יש פשוט הכל. כל מה שעושה את החיים נוחים וקלים וגם בריאים. אבל מה מיוחד בו? כל מה שאתם צריכים – אתם לא צריכים לחפש. אתם יודעים בדיוק איפה הוא נמצא. כאילו שהחפצים קוראים לכם מתוך הארונות: אני כאן! בדלת השניה מימין, מדף תחתון. או מגירה שלישית באמצע. הכנתם לכם אוכל טעים ואתם יושבים לכם בפינת האוכל ומסתבר ששכחתם להביא סכו"ם וכוסות. נו.. אז אתם מושיטים את היד ולוקחים מהמדף או השידה שבפינת האוכל את מה שאתם צריכים. הם שם כי מישהו חשב עליכם מראש. ואולי המישהו הזה הוא אתם?

מחייכים אל עצמכם בכל פעם מחדש

איזה כיף שחשבתם על זה קודם. איך ידעתם מה תצטרכו עכשיו. ניחשתם את עצמכם כל כך במדוייק. אתם מוקירים את עצמכם. החיים כל כך נעימים.

עולם מושלם מסודר להפליא

שמחת הכתום

שמחת הכתום

ביום חורפי קר ואפור במיוחד, יום חשוך ומדכא, הכנתי מרק כתום לשיפור מצב הרוח.
אני אוהבת צבעים. את כולם. אבל בצבע הכתום יש משהו מושך במיוחד.
בילדותי ציירתי הרבה מאד תפוזים ופרחי צבעוני כתומים, כי רציתי לצייר כתום
גם כיום קלמנטינות מבשילות על העץ בכתום עז משמחות אותי. גם עץ תפוז בגוון כתום רך יותר.
מה יש בצבע הכתום שמשמח אותי כל-כך?

למה צבע כתום משמח אותי?

מהי, בעצם, ההשפעה של הצבע הכתום עלינו, האנשים?
שאלתי את ד"ר שולמית רונן, מרפאה בשיטת תרפיית אור וצבע ובעלת ידע עצום על צבעים ועל אנשים.
ד"ר שולמית נתנה לי הרצאה ארוכה ומרתקת שאת חלקה הקטן הבאתי לכאן.
כתום זה צבע מאד מיוחד. צבע ממריץ ומרענן, משדר שמחה והתלהבות, אומץ ובטחון ועשוי לתמוך באנשים לעשות דברים שונים מהרגיל. הכתום עוזר לקבל החלטות ולהוציא רעיונות מהכוח אל הפועל. הכתום מגביר את היכולת לעבוד עם אנשים ולאהוב אנשים. עוזר לתקשורת.
אבל כדי להבין מהו הצבע הכתום חשוב להבין שהוא חלק ממערכת.
העובדה היא שכתום נוצר משילוב של הצבעים אדום וצהוב, שני צבעים עוצמתיים מאד ועוזר לאזן אותם.
האדום הוא צבע של כוח ותשוקה לחיים, אדום לא מאוזן יוצר אלימות. הצהוב הוא נוכח. הוא הצבע הבהיר והבולט ביותר מבין הצבעים. בעולם החי הוא מסמן אזהרה. במיוחד כשהוא משולב בצבע שחור. צהוב ואדום הם צבעים חזקים אך עובדה מעניינת היא שלאור כתום עוצמת חימום  גבוהה מזו של האדום ושל הצהוב כל אחד לחוד.

כתום הוא המרפא

לכל צבע יש השפעה על הבריאות שלנו. לכתום יש השפעה מיטיבה על דרכי הנשימה, בלוטת התריס, הפרקים, הרחם, כיס המרה. הכתום עוזר לשחרר את מה שלא ניתן לעיכול. לצבע הכתום יש השפעה על העצמה, חיוניות ויצירת חלב אם ולכן לאשה בהריון ואחרי לידה מומלץ ללבוש בגדים כתומים. הצבע הכתום מגביר תיאבון. אם נצבע את המטבח שלנו בכתום אינטנסיבי – נמצא את עצמנו נמשכים אליו,
שוהים בו כמה שיותר זמן ומן הסתם נבשל יותר ונאכל יותר.
במקומות עבודה מומלץ לשלב צבע כתום כדי להשפיע לטובה על התקשורת בין האנשים ועל תפוקת העבודה. לכתום יכולת ליצור אוירה טובה, שמחה ואופטימיות. הצבע הכתום עוזר לוותר ולשחרר את מה שלא מתאים. בכך הוא מונע היתקעות, התעקשות על דרכים שלא עובדות ומקדם הגשמה של האמביציה ומימוש של רעיונות יעילים.
בחדר השינה מומלץ לשלב גווני כתום רך בכיוון של אפרסק. גוון שיוצר רגיעה ומסייע לשינה טובה.

ללבוש בגדים כתומים? – אין ספק שצריך אומץ ללבוש בגדים כתומים אולם מי שיעז ישתלם לו, משום שהכתום משרה אומץ. לכן, אם אתם רוצים לחיות חיים של שמחה וחגיגה ליבשו כתום. אולי אפילו רק בתוך הבית. כהתחלה…

אביזרים כתומים בבית שלי

אחרי ששוחחתי עם ד"ר שולמית רונן הסתכלתי סביבי. פה ושם אפשר למצוא אביזרים כתומים ברחבי הבית. קערת פירות ההדר שקטפתי מהעצים בחצר מקשטים את פינת האוכל. החלטתי להשיג לעצמי פיג'מה כתומה וגם סינר כתום לעבודה במטבח. ואם כבר אנחנו במטבח – אולי בא לכם לטעום מהמרק הכתום שבישלתי? רציתי להבין לעומק, אחת ולתמיד, למה מרק כתום נחשב למרק בריא? למה דווקא בחורף כדאי לאכול מרק כתום? את השאלות האלה שאלתי את ארי לנס, מומחה לריפוי מערכת העיכול באמצעות רפואה סינית. איש חכם ונעים. וזה מה שהבנתי מההסבר:

כתום ואלמנט האדמה

הצבע הכתום משוייך על פי הרפואה הסינית לאלמנט האדמה.
אלמנט האדמה מסמל את היכולת לייצר ולשמור על שיגרה יציבה. הדבר חשוב בייחוד בזמן של שינוי. בכל שינוי אנו מביאים משהו חדש לחיינו, ואנו יוצאים מאזור הנוחות שלנו. כדי להצליח להכיל את השינוי ולאמץ אותו אל תוך חיינו, עלינו לשמור על פיסה של אדמה יציבה, כזו שאפשר לסמוך עליה. אדמה בריאה מאפשרת לנו לעבור שינויים ללא טלטלות פיזיות וריגשיות: כמו במעבר בין עונה, בין עבודות, בין הגן לבית הספר, בין זמנים (ג'ט לג) ועוד. האדמה קשורה בגוף למערכת העיכול. אדמה פוריה מאפשרת צמיחה גם של החשיבה.

בגוף מערכת העיכול מייצגת את אלמנט האדמה על פי אותו הרעיון. העיכול משנה את המזון והופך אותו לחלק מגופנו בצורה הרמונית. מתי אין הרמוניה? כשיש גזים, כאבים ואי נוחות בבטן, מלאות ונפיחות לאחר הארוחה, שלשולים ועצירות, בחילה, צרבת ודלקות שונות לאורך מערכת העיכול.

ואם נמשיך באותו הקו, גם יכולת החשיבה קשורה לאלמנט האדמה. אנו מסוגלים לחשוב, להסיק מסקנות, לזכור ולהתרכז בזכות יכולת ה"עיכול ועיבוד" של מערכת העיכול. פעמים רבות אני רואה בקליניקה שכאשר העיכול משתפר, המחשבה מתבהרת.

הרפואה הסינית מכנה את היכולת לשינוי והתמרה בשם "אש". יש גם אש במערכת העיכול, והיא האחראית על פירוק והפיכת המזון לאנרגיה בה הגוף יכול להשתמש: מינרלים, ויטמינים, פחמימות, שומנים וכו'…

בטבע, באדמה הפוריה ביותר יש לחות במידה מתאימה המזינה את הצמחים הגדלים בתוכה. עודף של לחות יגרום לצמחים להרקיב ואת מקומם יתפסו הפטריות ועצי המים. בעצם, אדמה שבה עודף לחות ללא ניקוז הופכת לביצה. כאשר במערכת העיכול נוצרת "ביצה" היא הופכת לבית גידול מתאים לפטריות. קנדידה, למשל, תשגשג בתנאים כאלה. הלחות היא סימן לפסולת שמתנקזת בגוף וגורמת לסימפטומים של מלאות, כבדות, עייפות אחרי האוכל וגזים במערכת העיכול ולעיתים לצואה רירית. במצב של עודף לחות יש צבירה של נוזלים בצורת בצקות ברגליים, נפיחות באזור הפנים עם סינוסים מלאים, דלקות אוזניים, שיעול ליחתי. אם יש כאבים בגוף הם יהיו עמומים, כבדים ומפושטים.
המזון המייצר לחות הוא בראש ובראשונה מזון מהיר, משקאות ממותקים, שומן טראנס, מזון מטוגן סוכרים (גם פירות), קמח לבן. בנוסף, תזונה שאינה מבושלת כגון סנדוויצ'ים וסלטים טריים יכולים לתרום ללחות. כל אלו מחלישים את "אש" העיכול ולא מאפשרים פירוק ועיכול תקין, וכך נוצרת פסולת.

הצד השני של המטבע הוא יובש. באדמה יבשה יש מעט חיים. בגופנו הדבר בא לידיי ביטוי ביובש במערכת העיכול היכול להתבטא ב: צרבת, אולכוס ועצירות. העור יבש, השיעול יבש… הבנתם את הרעיון. מזונות התורמים ליובש הם מזון אפוי, צלוי, ופריך כמו קרקרים, פריכיות אורז, גרנולה.

המרק הכתום מציל את האדמה

לכל מרק יש את הפוטנציאל להקל על מערכת העיכול. מרק חם מחזק את "אש העיכול", הבישול יסודי וכך הוא קל לעיכול גם למי שהעיכול קשה לו: ילדים, קשישים וכל מי שמרגיש את הבטן.
הטעם הדומיננטי הוא המתוק שהוא טעם מנחם, מרגיע, מרפה את מערכת השרירים והעצבים. הטעם שמאפשר לנוח רגע כדי לעכל את המזון וכדי לייצר ממנו אנרגיה.
אנו מוסיפים פעמים רבות גם את החריף כדי לחמם את "האש" ולהקל על העיכול. תבלינים כמו ג'ינג'ר, הל, פלפל שחור וקינמון, יוסיפו טעם ויהפכו את המרק לקליל יותר.

אפשר לעשות ואריאציות שונות למרק הכתום כדי להתאים אותו למצבי יובש או לחות: דלעת, סלרי, פטרוזיליה, דלורית וגזר – למצבי לחות. מתאימים למעוניינים לרזות או להיפטר מנפיחות ובצקות. בטטות – מתאימה למצבי יובש ולמי שמעוניין לעלות במשקל, ואינו מתאים למצבי לחות.
לקריאה נוספת על ריפוי מערכת העיכול..

אין על מרק כתום בחורף. מרק כתום מחמם בכל המובנים, משביע וטעים. אבל איך בדיוק מכינים אותו? מישהו רוצה מתכון למרק כתום טעים במיוחד?

orangesoup

מה נאכל היום? כמובן – מרק כתום. המרק הכתום של זהבי

שאלתי את זהבי זיו, שף ומנחה סדנאות בישול בריא, איך הוא מכין את המרק הכתום המדהים שלו, זה עם הפיטריות. אז ככה:
אותי לימדו שקודם כל מטגנים בצל קצוץ לקוביות בסיר. אז זהבי לא מטגן את הבצל אלא מאדה אותו במים. ולמה? הבריאות. פעולת הטיגון מחממת את השמן מאד, החימום הזה מקלקל את השמן וגורם לו להתפרק, ליצור רדיקלים חופשיים (נכון שזה נשמע מפחיד?) ובהשפעה מצטברת עלול לסרטן. לכן, את השמן – שמן זית שהופק בכבישה קרה – זהבי מוסיף בסוף הבישול. למרות שמדובר בכמות קטנה (כף אחת) הטעם מורגש ומרגש את הפה.
דבר נוסף: זהבי חותך את הירקות לפני הבישול לקוביות קטנות. למה? כי קוביות קטנות מתבשלות יותר מהר. בישול קצר יותר הורס פחות ויטמינים מבישול ממושך. במרק המסויים הזה יש גזר ובטטות. על הגזר זהבי כתב מאמר מרתק. אגב, אם הירקות אורגניים – מומלץ לבשל אותם עם הקליפה כי בקליפה הטעם יותר חזק ובה נמצא ריכוז גדול יותר של ויטמינים, מינרלים ותאית שחיוניים לבריאות שלנו. זהבי טוען שירקות אורגניים גם מתבשלים יותר מהר.

שיהיה לך יום כתום!

בקיצור, אם עצוב לכם, אם אתם מרגישים "תקועים" וקשה לכם לקבל החלטות, אם אתם נוטים לדחיינות וסוחבים את החיים בקושי – הוסיפו כתום לחיים.
אכלו מאכלים כתומים,
לבשו בגדים כתומים (בבית, אם לא מתאים לכם),
הקיפו עצמכם באביזרים כתומים.


שנה טובה במיוחד מפיית המגירות

השנה הזאת שמתחילה עכשיו היא שנה נפלאה
אנחנו מוקפים ביופי מכל עבר
מה שיפה זה שלא צריך לסוע רחוק כדי למצוא את היופי הזה.
הוא נמצא ממש כאן, ליד הבית, בארץ שלנו ואפילו ממש כאן מולנו
על מסך המחשב.
השנה פערים בין רצוי למצוי הולכים ומצטמצמים.
אנחנו מוצאים הזדמנויות בכל מצב והופכים מצבים קשים לאתגרים מעניינים.
הפרנסה מגיעה אלינו בשפע ובקלות. פשוט – כי מגיע לנו.
לא משנה איפה אנחנו נמצאים, אנחנו מארגנים את הסביבה שלנו באופן הטוב ביותר עבורנו.
כל מה שאנו זקוקים לו נמצא ממש בהישג יד.
אנחנו נפרדים מעומס, מפחד מ"מה יהיה" – כי אנחנו יודעים שהכל בסדר.
אנחנו יוצרים יחסים של אמון, נינוחות וקבלה עם האנשים סביבנו.
מכבדים את הרצון של עצמנו ושל האחרים.
נפרדים לשלום מאנשים לא מתאימים – ממש כמו שנפרדים מחפצים לא נחוצים.
כי זאת האחריות שלנו לחיות בטוב, לחיות בחיוניות, במלוא העוצמה.
ולא נשכח לצחוק, לזוז, לשחק, ליצור צורות חדשות,
להשתכשך, להשתובב ולהתפנק. לשיר, לרקוד, לנשום!
כי כשאנחנו שמחים – טוב לנו.
לא משנה בני כמה אנחנו וכמה כסף יש לנו בבנק,
כל אחד חיוני לפסיפס הצבעוני.
כל אחד תורם משהו, מעט או הרבה.
לכל אחד יש מקום.
זאת האחריות שלנו לחיות את החיים הכי טובים שנועדנו לחיות.
זאת האחריות שלנו להקשיב לחלומות שלנו ולמשאלות הלב שלנו.
כי הם המצפן והמצפון שלנו.
זו זכותנו מלידה להגשים ולממש את חיינו באופן הטוב והנעלה ביותר.
לשגשג ולפרוח במלוא היופי וההדר.
נביט למרחק ונזכור: השמיים הם הגבול.
שנה טובה מפיית המגירות

שנה טובה מפיית המגירות