gilaראיינתי את הפסיכולוגית יהודית רובינשטיין על דחיינות בסידור הבית.
וזה הוידאו:
דחיינות בסידור הבית
דחיינות בסידור הבית מתבטאת בערימות כביסה שממתינות לכביסה, ו/או ערימות בגדים נקיים שצריך למיין, לקפל ולהכניס לארונות. דחיינות בסידור הבית מתבטאת גם בערימות דפים שצריך למיין אותם, לטפל בחלק מהם, לשלם, לברר, לקבל החזר כספי, לתייק. דחיינות בסידור הבית מתבטאת גם בארונות עמוסים בדברים שאולי כבר לא צריך וחוסר במקום פנוי לשים את מה שצריך. דחיינות בסידור הבית עלולה להתבטא גם במדף שמחכה כבר הרבה זמן שיתלו אותו, מתנות שהחלטנו להחליף בחנות (אחרי חודשיים זה בסדר? יקבלו בחזרה?) מתנות שקנינו כדי לתת לאחרים… והם תופסים להם מקום בארון שלנו כבר המון זמן.
דחיינות ואימפולסיביות
הדחיינות היא העדפה של פעולה נעימה על פני פעולה פחות נעימה ש"צריך" לעשות. לנסות להימנע מדחיינות זה כמו לרכב על שני סוסים בו זמנית: סוס אחד הוא ה"צריך", המשימות המתוכננות וסוס שני הוא פראי ומייצג את ה"כיף".
אנשים שנוטים לאימפולסיביות מועדים לדחיינות עוד יותר מאחרים. ככל שהמשימה מעורפלת יותר, נתפסת כקשה ויש עליה בקורת (כמו ציון) – כך קשה יותר לבצע אותה וסביר להניח שתידחה. ועוד: כשאדם חושש שהסיכוי שלו להצליח במשימה מוטל בספק – המוטיבציה שלו להתחיל ולהתמיד במשימה – נמוכה מדי. כל מצב לחץ שגורר אי נעימות – עלול לגרום לדחיינות.
ואם נחזור לדחיינות בסידור הבית, נניח סידור הניירת – שני ה"סוסים" שעליהם אנחנו מנסים לרכב כשאנחנו מחליטים שהגיע הזמן לסדר את הניירת הם: הסוס האחראי: נתקתק את הניירת ביעילות, לפי קריטריונים ברורים, נמיין, נתייק ונטפל. הסוס ה"כיפי" מוצא כתבה מעניינת ממגאזין או מכתב ברכה ליום ההולדת בערימת הניירת ומתחיל לקרוא… מגיע הזמן לקחת את הילד מהגן והכל מפוזר. אוספים את הכל בערימה – לפעם אחרת. 
חלק מדחיינות נופלת על פרפקציוניזם
אנשים פרפקציוניסטים לא מתפשרים על בערך, הדרישות הגבוהות שלהם גוזלות מהם זמן רב בביצוע כל משימה ומשימה שהם לוקחים על עצמם. כך שמן הסתם חלק מהמשימות נאלצות להידחות. הבקורתיות שלהם יוצרת לחץ. ולחץ יוצר דחיינות.
בסידור הבית פרפקציוניזם מתבטא, למשל, באמירה: הדירה הזאת היא דירה זמנית. אין טעם לסדר אותה כמו שאני רוצה. ואם כך – אין טעם לסדר אותה בכלל. אז כשנעבור דירה נשקיע בסידור וגם בעיצוב. כרגע זה ככה וזה מה יש.
או – אני אוהבת שהבגדים בארון מקופלים באופן מדויק – לקפל את הבגדים כמו שאני רוצה לוקח הרבה זמן. לי אין זמן והעוזרת לא מקפלת מדויק כמוני ואף אחד לא יודע לקפל כמוני – לכן הבגדים מחכים לי בערימה עד שאתפנה אליהם.
משימה שנעשית ברגע האחרון
יש אנשים שלעיתים קרובות דוחים משימות לרגע האחרון. וכשמגיע הרגע הזה הם מגייסים את כל הכוחות שלהם, לא ישנים כל הלילה, עובדים שעות ארוכות ו… מצליחים להגיש את המשימה בדקה התשעים. איזו דרמה. איזו התרגשות. הם טוענים שהלחץ עוזר להם לבצע משימות. כשהם בתחרות מול הזמן הם במיטבם. אבל – מחקרים מוכיחים שתמיד משימות שנעשות באופן מתוכנן ולאורך זמן איכותיות יותר ממשימות שנעשו בלחץ של זמן.
מה נדחה לרגע האחרון בהקשר של סידור הבית? ימים ספורים לפני נסיעה לחו"ל – לא מוצאים את הדרכון. רגע לפני שיוצאים מהבית – לא מוצאים את המפתחות/ הטלפון הנייד…ומה עם התשלום של קנס החניה? אם משלמים באיחור משלמים יותר… חבל.
טיפים לצמצום הדחיינות
קודם כל מודעות. מודעות ללחץ שאנחנו מרגישים ולחשש מבקורת ומהתוצאות של ביצוע לא מושלם. שנית, פירוק של משימה מעורפלת וארוכת טווח למשימות ברורות, ממוקדות וקצרות טווח.
אחרון להיום: גמול. נתן לעצמנו פרס על ביצוע משימות לא פשוטות שעמדנו בהן בכל זאת. גמול לא חייב להיות כספי. למשל: אם סיימנו את כל העבודה מוקדם – נלך לטייל על שפת הים, בטבע או סתם ברחוב יפה.
אתם מוזמנים להיעזר בנו בנושא של צמצום הדחיינות –
מבטיחות לענות על כל שאלה שלכם.