gilaסביבה מסודרת מרגיעה אותנו
הפסיכולוג טובי פלד טוען בספרו הכול חרדות שיש הגיון מבחינה הישרדותית לשמור על סדר. המטרה הראשונה של מערכת הראייה היא זיהוי סכנות. קל יותר לזהות דמות על רקע כאשר הרקע הוא אחיד. היכולת לראות רחוק וברור מאפשר לזהות טוב יותר גירויים חריגים ואולי מסוכנים. כאשר אנו צופים ברקע אחיד, חלק ומבריק, אנו מרגישים בטוחים ורגועים יותר. רמת הסטרס והחרדה שלנו יורדת, מערכת הראייה משדרת למערכת החושבת "אני רואה רחוק ואין שום צורה מאיימת, אני רואה הכל" זהו תהליך לא מודע, אוטומאטי, המובנה במוחנו. זוהי הסיבה שסביבה נקייה (מבריקה) ומסודרת (אחידה וחלקה) יכולה להרגיע אותנו.
תחושה של שליטה
בנוסף הידע לגבי מקום הימצאו של כל חפץ בבית נותן לנו תחושה של שליטה בעולם החומרי. אנחנו יכולים למצוא אותו בקלות ולהשתמש בו והידע הזה מגביר את תחושת היכולת הכללית להגיע למטרות. ואני מוסיפה: היכולת לשלוף חפץ שאחסנו בקלי קלות נותנת לנו לא רק תחושה של יכולת להגיע למטרות אלא יכולת אמיתית, מעשית, להגיע ולממש מטרות מסויימות. ושמירה על סדר ונקיון במפעלים לא רק נראית יותר בטוחה – אלא היא חלק מכללי הבטיחות. סדר פונקציונלי הוא חלק מתפקוד בריא. אבל כמו בכל דבר – בריאות זה עניין של איזון ומידה.
סדר כסמל סטאטוס
בהמשך הוא כותב על אנשים שסדר ונקיון חשובים להם במידה רבה במיוחד עד כדי כפייתיות. על מתחים ומריבות סביב סדר וניקיון בבית והעימותים הקשים בין בני זוג ובין הורים לילדים. שוב הסיבה היא חרדות. השיגעון לסדר וניקיון היא במידה רבה תוצר של החברה המודרנית. בדורות הקודמים רוב האנשים חיו בלי ריצוף ובתנאי נקיון פחותים בהרבה מהמקובל בימינו ולא הקדישו כל-כך הרבה זמן ואנרגיה לנושא. כיום סדר ונקיון קיבלו ערך חברתי ותדמיתי גבוה מאד – אנשים פוחדים שהסובבים אותם יחשבו שהם מלוכלכים ולא מסודרים. הם עלולים להיתפס כאנשים לא מקצועיים ולא אמינים.
היא בלאגניסטית והוא מסודר
טובי סיפר על נעמה ודני, זוג צעיר שעבר לגור יחד. דני מסודר עד כדי כפייתיות ונעמה דיסלקטית, בלאגניסטית, נהנתה עד כה מהחופש לחיות ללא סדר, לשים את החפצים שלה איפה שמתחשק לה, זה נראה לה חלק חשוב מהביטוי העצמי. היא פרשה את הכעס שלו עליה כשעשתה בלאגן כנסיון להשתלט עליה והתקוממה מאד ואילו הוא פירש את אי שמירתה על הסדר והארגון כחוסר אהבה וחוסר פירגון מצידה לצרכים שלו. החרדות שלהם התנגשו ולכן היה להם קשה כל כך לחיות ביחד ולהרגיע אחד את השני. הטיפול היה קצר ויעיל והסוף טוב.