זאת לא אני המבולגנת, זה הבעל והילדים. או האישה והחתולים. מה אני יכול.ה לעשות כדי לגרום למישהו שגר איתי בבית
ספרים. כיף לקנות. כיף לקרוא אבל המקום בבית מוגבל והחלטתם להיפרד מחלק מהם. אם קניתם אותם חדשים סביר להניח ששילמתם
אני כותבת את הדברים האלה באמצע אוגוסט. חם. הילדים בחופשה ובעוד כשבועיים יחזרו למסגרות החינוך, לגן ולבית הספר וילמדו בין
מעבר דירה זאת הזדמנות נפלאה למיין את כל החפצים שלכם ולהעביר הלאה רק את מה שנחוץ ונעים וכיף וטוב. (סוף
השבוע התראיינתי בתוכנית של אורלי וגיא. אחרי התלבטות בחרתי להתמקם במשרד שלי שהוא קטן, מלא קלסרים, ספרים ונראה דחוס אבל
לא פעם שואלים אותי אם אני יכולה לעזור להורים אגרנים, או קרובי משפחה שאוגרים חפצים ברמה שהופכת את הבקור אצלם
המנהג הוא להתחיל את הניקיונות לפסח אחרי פורים. כי למי יש כוח גם להתארגן עם תחפושות וגם להתמודד עם הבגדים
אני אוהבת לארגן חומרי יצירה בבתים של אנשים יצירתיים. יש לי סבלנות למיין בדים, כפתורים, חרוזים, מפיות, מכחולים, קרשים, כל
כשאני שומעת את המילה *אחסון* אני מתכווצת. כן, כן, עדיין עמוק עמוק בזכרון שלי, האסוציאציה הראשונה שלי לשמע המילה "אחסון"
לטפל בבלאגן כשהוא קטן זה אומר להחזיר חפצים למקום אחרי שהשתמשתם בהם. וזה גם להחליט על חפצים במקום לדחות את
בחדר הזה סידרתי פעמיים. בפעם הראשונה לקראת שנת הלימודים, בסוף אוגוסט, מיינו בגדים, ספרים וחפצים וארגנו את אלה שנשארו במקום.
מטבח הוא אחד החדרים הכי שימושיים והכי פעילים בבית. כשיש מקום קבוע לכל כלי, מאד קל להחזיר כלים למקום אחרי
כלי נגישות