gilaסידור ארונות בגדי ילדים דומה לסידור ארונות של מבוגרים ובכל זאת יש כמה הבדלים. קודם כל כשאנחנו מדברים על ילדים – חשוב לדעת אם הילדים קטנטנים, תינוקות שמלבישים אותם, פעוטות שמתחילים להתלבש בעצמם, בגילאי בית ספר יסודי או מתבגרים. היחס של הילד או הילדה לבגדים גם משפיע על סידור הארון מבחינת בגדים. אם הילדים מתלבשים בעצמם ואוהבים לבחור מבין כל הבגדים מה ילבשו היום ותוך כדי כך מפילים המון בגדים על הרצפה, לרוב משאירים את זה ככה ומקבלים אחר הצהריים את אמא עם פרצוף שאומר: מה יהיה? או בניגוד גמור – אולי הילד שלכם הוא ילד שלוקח את החולצה העליונה בערימה ולובש, כי מבחינתו כל החולצות הן אותו הדבר, הוא לא מעדיף חולצה מסוימת (נדיר! שתדעו לכם). ויכול להיות שיש לכם ילד כזה וילדה כזאת. התאימו את הסידור בארון לכל אחד מהם.
בפוסט הזה אני מקווה לתת לכם השראה ומוטיבציה לסידור הארון בחדר הילדים באופן שיהיה קל לשמור על הסדר שהושג, כי אף אחד מאתנו לא רוצה לסדר כל הזמן, אלא להשקיע כמה שפחות מאמץ וזמן ביומיום אך לא לוותר ולתת לבלאגן להשתלט, כי אז לא מוצאים דברים, קשה יותר לנקות את החדר והרבה פחות נעים בו. אז מה כן הכיוון? למצוא פתרונות חכמים ולרתום את הילדים. אני עושה את זה כשאני באה לסדר חדרי ילדים – בחלק מהזמן אני פוגשת את הילדים – וגם בקורס להורים אני מלמדת איך לעשות זאת.
למי יש יותר בגדים, למבוגרים או לילדים?
ראיתי ארונות של ילדים די עמוסים בבגדים, אבל מעולם לא פגשתי ילד שיש לו או לה יותר מארון בגדים אחד. לעומת זאת פגשתי כמה וכמה נשים שהבגדים שלהן ממלאים בדוחק שני ארונות בגדים לא קטנים. אז התשובה היא עדיין שלילדים יש פחות בגדים בארון. אבל זאת לא חוכמה כי ילדים גדלים מעונה לעונה ומשנה לשנה ומבוגרים משתנים, מתכווצים ומתרחבים ולרוב שומרים בגדים "רזים" ובגדים "שמנים". בגדים ישנים ובלויים שאפשר ללכלך ובגדים חגיגיים מאד להזדמנויות נדירות שכבר שנים לא קרו בפועל, אבל רוב האנשים לא ייפרדו בקלות מבגדים מאד יקרים שעדיין הולמים אותם. וזה כבר נושא למאמר אחר.
למי יש יותר בגדים, לבנים או לבנות?
טוב, זאת לא חוכמה, ברור שלבנות. המבוגרים מלמדים בנות מגיל אפס להשקיע יותר תשומת לב בבגדים שלהן, יש הרבה יותר סוגי בגדים לבנות יחסית לבנים. למשל אם נבדוק מה קורה בנושא המכנסיים: לבנים יש מכנסיים ארוכים או קצרים, טרנינג או מכנסי ספורט. ג'ינס, דגמ"ח וזהו. לבנות בנוסף על כל אלה יש טייצים, חצאיות ועוד כל מיני עיצובים שהם בין מכנסיים לחצאית.
בנושא החולצות אז שוב לבנים יש חולצות קצרות וארוכות, טריקו נוח ליומיום וחולצות מכופתרות חגיגיות. וזהו. לבנות יש שמלות וטוניקות וגופיות שלובשים מתחת או מעל. יש המון סוגים של בגדים.
ויש את העניין הזה של "את זה כבר לבשתי אתמול". אז מה? אם אתה בן החברים שלך לא שמים לב מה לבשת אתמול. אבל אם אתה בת. סליחה, אם את בת – את מאד מודעת למה החברות שלך לובשות. ואת מגבשת דעה על הבגדים שלהן ועל הבגדים שלך ואת ממש לא יכולה להרשות לעצמך שיגבשו עלייך דעה שלילית. מה שעלול להווצר אם לא תחליפי בגדים. חבל שזה מה שהרבה נשים וילדות חושבות אבל זה מה שאני פגשתי עד עכשיו.
דרך אגב, בעולם הרחב נוצרת מודעות לצרכנות המוגזמת והמזיקה ויש המון מידע באינטרנט על הרכבת מלתחה מצומצמת ויעילה. מינימליזם והאטה (slow) חודרים לאופנה. גם חנויות יד שניה הן כבר מזמן לא כוכים אפלים ומכוערים שמשרתים רק עניים. המודעות האקולוגית היא עניין מבורך ואני מקווה שבדורות הבאים אמות המידה להערכה עצמית והערכת החברות תהיה הרבה יותר מעמיקה ומפרגנת.
האם ילדים מבלגנים את ארון הבגדים יותר ממבוגרים?
כשמבוגרים מבלגנים את ארון הבגדים שלהם הם עושים את זה בדיוק כמו שילדים עושים. למה הכוונה? כשמבוגר מתלבש כמו ילד הוא במצב יצירה, התאמת הבגדים זה לזה ולגוף, התאמת הבגדים לדמות שאני רוצה להיות היום (עבודה במשרד, נופשת באיים הקאריביים, מטיילת על הר הגלבוע). הבחירה וההתאמה היא סוג של משחק. הרכבת פאזל. ורוב האנשים נהנים לבחור בגדים ללבוש. זאת יצירה. אם אתם לא נהנים מכך אשמח שתשתפו אותי בתגובות. בחירת הבגדים יכולה להיות כיף. החלק הבעייתי הוא מה שקורה אחרי המשחק.
אם מבוגר למד כילד שלסדר זה החלק המבאס אחרי המשחק ואין גננת או אמא בסביבה שתגיד לו לסדר – הוא לא יסדר כי לא בא לו. וכשמתרגלים להשאיר בלאגן וללכת הלאה אל הפעולה הבאה – זה מתבטא בעוד אזורים בבית שמתבלגנים באופן קבוע. אבל ילד שלמד שזאת אחריותו להחזיר דברים למקום ימצא את הדרך להקל על עצמו. או, סוף סוף מגיעים לטיפים מעשיים שיקלו עליכם את החיים בסידור ארונות בחדרי הילדים.
המלצות מעשיות לארגון ארון בגדים בחדר הילדים
אז זה מה שאני ממליצה: ארזו את כל הבגדים החגיגיים, את הבגדים האלה שהילד פחות אוהב ואתם שומרים רק למקרה שתיתקעו בלי בגדים. ארזו אותם ושימו על מדף גבוה. השאירו על המדפים הנגישים רק את הבגדים היומיומיים, תלבושת לבית הספר ולחוגים.
ככל שיש פחות בגדים יותר קל להתנהל ביומיום. גם יותר קל לבחור בגדים שכולם מתאימים ונוחים וגם הרבה יותר קל לשמור על הסדר בארון ומחוץ לארון. בקיצור, כדי לצמצם את הבלאגן אני ממליצה להניח על המדפים הנגישים רק את הבגדים הכי שימושיים. ומספר סביר של בגדים.
למשל: אם בשבוע הילד ילבש 6 חולצות בית ספר, שש חולצות רגילות ופעמיים בשבוע אימון ספורט – הגיוני שיהיו לו מקסימום עשר חולצות בית ספר, עשר חולצות רגילות וארבע חולצות ספורט. יש לכם יותר מזה? אחסנו אותן בנפרד ותראו אם תצטרכו אותן. אני מנחשת שלא. אבל אשמח אם תעדכנו אותי בתגובות 🙂
אמא, החולצה הזאת קטנה עלי, איפה לשים אותה?
כדאי לשים בארון שקית או קופסה שבה הילדים ישימו בגדים שמדדו והם לא נוחים להם, קטנים, לוחצים, כדי לא למדוד אותם שוב ושוב. זה מתסכל, יוצר בלאגן ומעכב את ההתלבשות. מדי פעם כשמארגנים את הבגדים בארון, מעבירים את הבגדים הקטנים והלא נוחים לאחים הקטנים או שמוסרים אותם. אפשר לרשום על הקופסה או על השקית: בגדים לרותי (האחיינית) למשל.
אחסון בגדים גדולים מדי, לשנה הבאה
ומה עם הבגדים שמקבלים? או שקונים בסוף העונה בזול כדי ללבוש בשנה הבאה? אתם שואלים את עצמכם איפה לאחסן אותם בינתיים. ברור שלא בין הבגדים שהילד לובש עכשיו, כי אין שום סיבה למדוד אותם שוב ושוב, להחזיר לארון כי הם לא מתאימים. חבל על הזמן. לכן, את הבגדים שעדיין גדולים אורזים יחד ומאחסנים למעלה בארון. כדאי להדביק על השקית או הקופסה מדבקה שאומרת: בגדי חורף מידה 14. בנים. למשל.
צעצועים ומשחקים בארון הבגדים.
ארון בגדים בחדר ילדים הוא ארון די גדול בדרך כלל. עומק הארון, במיוחד אם הוא מתוכנן לבגדים תלויים על קולבים הוא כשישים ס"מ. הבגדים המקופלים תופסים רק חצי מעומק המדף, הרבה אנשים מאחסנים בטור מאחור, המוסתר, את הבגדים שלא בעונה, שהם פחות לובשים. לרוב הילדים אין כל כך הרבה בגדים כדי למלא אותו, גם אין צורך. לעומת זאת יש בחדר הילדים המון צעצועים, ספרים, משחקי קופסה. אפשר לאחסן חלק מהם בארון הבגדים. אז אמרנו שהמדף העליון הוא מקום מעולה לאחסון בגדים ומשחקים שלא רלוונטיים כרגע אבל יהיו רלוונטיים בהמשך וגם מאחורי הבגדים אפשר לאחסן מה שלא נחוץ כרגע אבל בתוך קופסאות שלא מסקרנות את הילדים או אפילו עדיף להראות להם מה יש בקופסה ולהגיע להסכמה שלא פותחים אותה, כי גם הם לא רוצים בלאגן.
תחתונים, גרביים, כובעים - איפה מאחסנים?
פריטים קטנים של הלבשה תחתונה נוח לאחסן במגירות, רצוי שיהיו נמוכות, עד גובה מתניים של הילד. אם הן גבוהות מדי והילד לא רואה מה יש במגירה כשהוא פותח אותה – המגירה לא תהיה שימושית עבורו ותוכלו להשתמש בה לאחסון דברים שאתם רוצים שהוא לא ישתמש בהם. אם אין מגירות – קונים סלסלות ומניחים אותן על מדפים נמוכים. הגודל של הסלסלות יהיה מספיק גדול כדי להכיל את כל הגרביים או כל התחתונים, כל סלסלה מכילה את אותם דברים – אחת לגרביים ואחת לתחתונים, לא לערבב. המיון הוא מיומנות חשובה. ילדים שלומדים למיין שואלים את עצמם: מה ביחד ומה לחוד? מה רלוונטי ומה לא?
תחתונים בנפרד מגרביים זה ברור. אבל האם נשים גרביונים יחד עם הגרביים? האם גרבי חורף עבות יחד עם גרבי אביב דקיקות? בבית הספר כשהילדים לומדים לחקור ולומדים לכתוב תשובות למבחנים, הם נדרשים למיין את המידע הרב שהם משיגים ממקורות מידע שונים לפי סוגים, לפי רלוונטיות, לומדים לארגן אותו בסדר לוגי מסוים, מחליטים מה להציג קודם ומה אחר כך. המיומנות לשאול את השאלות המנחות וליישם אותן מתחילה בדברים הפשוטים, היומיומיים, כמו סידור ארון הבגדים בחדר הילדים.