gilaאנשים שמזמינים אותי לארגן את הניירת שלהם שואלים אותי
כמה זמן צריך לשמור את דפי הפירוט של כרטיס האשראי.
למעשה אין שום חובה לשמור אותם. הם יכולים לסייע לכם לעקוב אחר ההוצאות.
מה שכן חשוב ואפילו קריטי לעשות זה לבדוק את פירוט התשלומים בכרטיסי האשראי.
מינימום פעם בחודש.
מה פתאם מאמר על כרטיס אשראי? איך זה קשור לסדר בבית?
קרה מקרה שדברו עליו הרבה בחדשות שעורר בי את הצורך לסכם את כל הדרכים למצות את הטוב שבכרטיס האשראי ולצמצם את הסיכונים למינימום. כתבתי לא מעט על כך שסדר ומעקב שוטף חוסך כסף וחוסך עוגמת נפש. זה נכון לגבי מוצרים פיסיים וגם לגבי ניירת: חשבונות לתשלום, ביטוחים ומוצרים פיננסיים וכמובן – כרטיס אשראי.
כרטיס אשראי זה נוח.
לא צריך להסתובב עם כסף מזומן, שעלול ליפול מהארנק או להיגנב עם הארנק.
הקניות המצטברות בכרטיס מאפשרות מעקב וגם הוכחה ששילמנו, במקרה שטוענים שלא.
יש מוצרים שקשה מאד לקנות ללא כרטיס אשראי. למשל: תמונות לשימוש מסחרי באתרי תמונות באינטרנט.
ויש שירותים שתתקשו מאד לקבל אם אין לכם כרטיס אשראי כמו רכב חלופי שמגיע לכם מהביטוח במקרה של תאונת דרכים חס וחלילה. כשמתרגלים להשתמש בכרטיס אשראי קשה מאד להתרגל אחרת. מה שבטוח זה שכדאי להוסיף להרגלי הצריכה גם הרגלי התנהלות כספית חכמה ואחראית.
בכל זאת, יש בכרטיס האשראי גם סיכון.
הסיכון הוא שאיכשהו נשלם הרבה יותר כסף ממה שהתכוונו לשלם.
וזה יכול לקרות בכל מיני דרכים. כמה טוב שיש דרכים להקטין את הסיכון הזה באופן משמעותי אם רק נציית לכמה כללים פשוטים ואלה הם:
הסיכון הראשון: אי שליטה עצמית
יועצים לכלכלת המשפחה בתוכניות השונות ליציאה מהאוברדרפט ממליצים למכורים לגיהוץ בלתי נשלט של הכרטיס להחזיר אותו לבנק, או לחילופין לנעול אותו בכספת כך שלא יהיה נגיש ובולמוס הקניות לא יתאפשר. בבחינת "הוציאו את הממתקים מהבית" כשאתם נגמלים מהתמכרות למתוק. במקרים קשים אני בעד, אבל לי יש נטייה להמליץ לכם על שינוי הרגלי צריכה שבא מבפנים. מתוך מודעות ובחירה, ממש כפי שאני ממליצה לעשות בהקשר להרגלי אכילה ושמירה על הסדר בבית.
הסיכון השני: ניצול ההרשאה לרעה
זאת הסיבה העיקרית שבגללה אנשים רבים נמנעים מלשלם תשלומים שוטפים בהרשאה בכרטיס האשראי, או במילים אחרות: חוסר אמון בתאגידים.
חוסר האמון הזה מוצדק לפעמים אבל אם האלטרנטיבה היא לשלם במזומן בכל פעם שמקבלים את החשבון בדואר – המחיר עלול להיות כואב גם כן. אם לא תקבלו את המכתב בזמן, אם תשכחו לשלם בזמן – תצטרכו לשלם אולי קנס על איחור בתשלום, ריבית והצמדה ואולי אפילו ינתקו אתכם מהשירות וכשאתם משלמים חשבונות במזומן עליכם לתייק אותם ולשמור אותם מסודרים בקלסרים עד אחרי תקופת ההתיישנות. אז נכון שאפשר לשלם בהוראת קבע בבנק.
גם בהוראת קבע אפשר לגבות מכם סכומים גבוהים מדי אבל הוראת קבע מאד קל לבטל. ביטול הרשאה בכרטיס האשראי ניתן לבטל, אך רק לאחר בירור עם בעל העסק. (כבעלי עסקים כדאי לכם לקבל תשלום בכרטיס אשראי מפני שחברת האשראי מספקת לכם אחריות מסויימת בגביית התשלום אם מגיע לכם). ההחלטה באילו אמצעי תשלום לבחור לשלם את התשלומים שאתם ממילא משלמים – היא החלטה חשובה שאתם מקבלים. איספו את כל המידע שנחוץ לכם על האפשרויות השונות, שקלו את היתרונות והחסרונות, קבלו החלטה ולא פחות חשוב: יישמו אותה.
הסיכון השלישי: אובדן או גניבת הכרטיס
בארנק שלי יש מקום קבוע לכל כרטיס (נו, ברור…) ואם קורה שפתחתי את הארנק כדי לשלם בכרטיס האשראי והוא לא שם… אבוי! תסריטים מתחילים לרוץ לי בראש: איפה שכחתי אותו? אולי הוא נגנב? בדרך כלל אני מוצאת אותו בארנק בתא ליד. קרה שהשארתי את הכרטיס בבית כשהלכתי לחוף הים ושכחתי להחזיר למקום בארנק ואפילו פעם שכחתי אותו בצרכניה. כן, גם לי זה קרה.
אבל מה? אם הכרטיס באמת נעלם לכם, מה שחשוב זה להודיע לחברת האשראי מיד כשאתם מגלים ולתעד את ההודעה שלכם: שמרו את הפקס ששלחתם ורישמו ביומן עם מי דברתם בחברת האשראי, את השעה המדוייקת, מה נאמר בשיחה וודאו שהעניין מטופל. ייתכן שתצטרכו לשלם סכום קטן על ביטול הכרטיס, אך זה סכום מוגבל.
זה המקום להדגיש שפעם בחודש לפחות חייבים לבדוק את מצב החשבון בבנק ולוודא שאין עיסקאות שלא מוכרות לכם.
הסיכון הרביעי: הכרטיס אבד ולא שמתם לב
זה כבר מתחיל להיות לא נעים. אתם מגלים שהכרטיס איננו אחרי כמה ימים שלא נגעתם בארנק. מי יודע איפה הוא וכמה כסף מבזבזים על חשבונכם עכשיו? על סף התקף עצבים אתם מחייגים לחברת האשראי ומקשיבים לפרסומות על הלוואות וכבר אין לכם סבלנות לקול המוקלט של הקריינית האדיבה שמפרטת שוב ושוב את התפריט. מבקשים מכם להקליד את תעודת הזהות, את ארבע הספרות האחרונות של הכרטיס, מה זה? אין נציג שירות? מטלפנים למחלקת הנפקת כרטיסים חדשים. הם עונים בדרך כלל. לא, הם לא יכולים לעזור אבל הם מעבירים אתכם למחלקה הנכונה. שוב ממתינים.
איך אפשר למנוע את המתח הזה? אם יש לכם אינטרנט – אתם יכולים לבדוק את מצב החשבון בקלות ואפילו באמצע הלילה. אם אתם לא מחוברים לאינטרנט, ההמתנה על הקו עלולה להיות חוויה מורטת עצבים אבל זיכרו שיש הגבלה לסכומים שניתן לשלם בכרטיס האשראי וניתן יהיה להפעיל את הביטוח עד 30 יום רטרואקטיבית. נכון, זה כרוך בתשלום מסויים והמון בירורים אבל זה אפשרי. כלומר: אם אתם לא משתמשים בכרטיס האשראי ביומיום, עשו לעצמכם מינהג ופעם בחודש בתאריך קבוע וודאו שאתם יודעים איפה הכרטיס ושהוא אכן שם (בכספת, לא?).
הסיכון החמישי: קניות באינטרנט
פיסית אצלכם בארנק או בכספת ובכל זאת הוא נגנב. איך? כשקניתם באינטרנט פרטי הכרטיס הגיעו איכשהו לגורם לא אמין, ממש כמו שקרה אתמול (3/1/2012). כדי לצמצם את הסיכונים – חשוב לוודא שאתם קונים באתר מאובטח.
מסגרת אשראי
ממש כמו שיש לכם מסגרת אשראי בחשבון הבנק, בכרטיס האשראי שלכם מוגדרת מסגרת אשראי שמשתנה מלקוח ללקוח בהתאם להיקף הכולל של העיסקאות שהוא מבצע ובהתאם למצבו בבנק. אם אתם לא יודעים מה מסגרת האשראי בכרטיס שלכם – בידקו. אולי תגלו שמסגרת האשראי שקיבלתם היא הרבה מעבר לסכומים שאתם רגילים להוציא.
אני גיליתי שבכרטיס שלי מסגרת האשראי היא פי ארבעה מהסכום החודשי הממוצע שאני מוציאה. זה אומר שאילו הכרטיס שלי היה נגנב, הגנב היה עלול לבזבז פי ארבעה ממני. זה לא בעיה בשבילו להוציא סכומים כאלה תוך כמה שעות, הרי זה על חשבוני, או על חשבון חברת האשראי.
מה עושים? מגבילים את מסגרת האשראי לסכום ריאלי יותר. נניח – 50% יותר מהסכום החודשי הממוצע שאתם מוציאים. כך לא תרגישו מוגבלים וגם אם הכרטיס ייגנב – לא תכנסו לצרות.
כך תשנו טוב בלילה.
לסיכום – אלה ששת הטיפים
1. הגבילו את מסגרת האשראי של כרטיס האשראי שלכם.
2. פעם בחודש לפחות בדקו את מצב החשבון בבנק.
3. כשאתם קונים באינטרנט בדקו שאתם קונים באתר מאובטח.
4. בדקו את פירוט העיסקאות, השוו לקבלות אם אתם יכולים.
5. שימו לב שהכרטיס נמצא בארנק במקום הקבוע שלו.
6. אם קשה לכם להתאפק ולא לקנות מוצרים מיותרים – השאירו את הכרטיס בכספת.
ועוד אחד קטן…..איך שכחתי: הקוד הסודי
ברור, מובן מאליו, איך שכחתי להזכיר את זה: את הקוד הסודי שמאפשר לכם למשוך כסף מכל כספומט – אתם שומרים בנפרד מהכרטיס. לעולם לא באותו ארנק או תיק. אמנם דברנו על האקרים שפורצים למחשבים, אבל עדיין גנבים מהסוג הישן יכולים למשוך כספים מהחשבון שלכם אם תאפשרו להם.
זהו, נראה לי שמיציתי את העניין ועכשיו אפשר באמת לישון בשקט.