gilaשאלתי אישה שרכשה ממני חוצצים שמותאמים לתיוק עם שמרדפים האם החוצצים עזרו לה בתיוק והיא ענתה במבוכה שעדיין לא השתמשה בהם. רכישת ציוד משרדי זה חשוב ונעים. כמו לקנות בגדי ספורט (אם אין לכם) הצעד הבא יהיה להתחיל להתאמן. אני יודעת שאנשים רבים נמנעים מלטפל בניירת ומצד שני גם לא מוכנים להשליך אותה למיחזור נייר ככה, כמו שהיא, בלי למיין. כי אולי בכל זאת יש בה משהו. משהו חשוב. וכן, קרה שמצאתי בערימות ניירת מסמכים חשובים. אז איך מתגברים על הרתיעה הזאת? איך מתגברים על הקושי להתחיל למיין, להחליט, לארגן את הניירת?
התשובה היא: מוצאים תמיכה. כשאני מגיעה לבתים ומשרדים ועושה את העבודה יחד אתכם – זאת תמיכה גדולה מאד. אבל גם לא זולה. ואני לא מגיעה לכל מקום. ויש קורונה. ואולי יש לכם מעט ניירת ואתם רוצים להיות מסוגלים לטפל בה בעצמכם אבל עם קצת עזרה. לכן יצרתי את המפגשים החודשיים. פעם בחודש מתייקים יחד אתי. בזום. בלי לסוע. בלי סיכונים. כשנרשמים – מקבלים טיפים בנושא תיוק והכנה מנטלית למפגש. במפגש עצמו – עובדים.
המפגשים מתקיימים פעם בחודש. ניירת ביתית מספיק לתייק פעם בחודש. בתיוק החודשי מתייקים את הניירת שהצטברה מהחודש הקודם. כמובן שרצוי לטפל בדברים כשהם מגיעים, לא צריך לחכות לתיוק כדי לפתוח מכתבים. אבל אם תתייקו פעם בחודש מה שהצטבר מהחודש הקודם – לא תצברו ערימות. אם יש לכם ערימה גדולה של ניירת למיון תצטרכו להקדיש לה שעות או ימים כדי לעבור על כל דף, פתק, מסמך. למיין ולארגן.
אחרי שמיינו את כל הניירת לנושאים, נמיין לתת נושאים כך שיהיה לנו מאד ברור אילו מסמכים נתייק באיזה קלסר. שיטת התיוק בקלסרים היא הכי נפוצה, הכי פשוטה והכי זולה. על גב הקלסר רושמים באופן ברור מה תייקתם בקלסר. הרבה אנשים אוהבים להשתמש בשמרדפים, אותם כיסי ניילון עם חורים בצד שלתוכם מכניסים את הדפים. השמרדפים שקופים וזה יתרון ואני אוהבת גם להוסיף מדבקה. איכשהו זה יותר ברור, יותר ממוקד. המיון יכול להיות גם למגירות או לתיקי הרמוניקה, כך נקראים הסדרנים דמויי האקורדיון. עוד אפשרות היא לצלם בטלפון ולשלוח לעצמכם באימייל. כדאי שתכתבו בשורת הנושא מילים משמעותיות. למשל: מתכון לעוגת שוקולד מעולה מרחלי. כך תוכלו למצוא את המתכון בקלות.
הבקרה היא המפתח לחופש מחרדה. מהתחושה שיש משהו חשוב ששכחתי לבדוק. אם יש לי רשימה, צ'ק ליסט, דברים שאני מודאה שהתקיימו, אז יש לי פחות תחושה של חוסר וודאות וחוסר שליטה. עם מה שנותר אתמודד בדרכים אחרות. אכן אין לנו וודאות בחיים, זאת עובדה. אבל אני כן יכולה לבדוק מה קורה עם הכספים בשוטף, עם המשימות לביצוע, דברים כאלה. בכל חודש זה יהיה יותר ויותר קל. מתוך החזרתיות אנחנו רוכשים מיומנות. וגם התמיכה עוזרת.
לעשות דברים קשים או משעממים יחד בקבוצה זה מרגיע. לא תמיד. נכון. יש קבוצות מלחיצות, קבוצות ביקורתיות, שיפוטיות, מקטינות. קבוצות שבהן יש השוואה ותחרות. אצלנו יש קבלה, אפשור, אין השוואה. כל אחת בקצב שלה מארגנת את הניירת שלה. אחת מטפלת במסמכים והאחרת ממיינת מתכונים או מכתבים ומזכרות. אז איך אפשר להשוות? ובשביל מה? ממילא כל אחת משווה את עצמה לעצמה. מה הספקתי לעומת מה תכננתי. אני מתייחסת גם לזה באימייל שמקבלים אחרי המפגש. שוב, אני לא מאמינה שכדי להתקדם צריך לתת בשוט. אני מעדיפה להרגיע. זה הרבה יותר יעיל בטווח הרחוק. גם כשלא תשתתפו במפגשים אני רוצה שרוח הדברים תמשיך להדהד בתדר הנכון. שהוא פחות לחץ ויותר עשיה עניינית.
המפגש עצמו קצר, יעיל וכיפי. מיד כשנרשמים למפגש מתחילים לקבל טיפים שהם גם תזכורות וגם הכנה מנטלית למפגש. במפגש עצמו עובדים. בכיף. אבל עובדים.