gilaמהם הדברים שהופכים דירה או "בית פרטי" למקום שהוא ממש שלנו?
במילים אחרות: מה גורם לנו להרגיש בבית?
שאלתי בפייסבוק וזה מה שענו לי:
בית זה מקום שבו אנחנו מרגישים שייכים ואהובים.
בית זה מקום שבו אנחנו פושטים את הבגדים הרשמיים, חולצים נעליים ומרגישים חופשיים.
בית זה המקום שבו חיינו הפרטיים קורים.
כשאנחנו חוזרים הביתה מהדרך אנחנו יכולים לנוח.
בקיצור להרגיש בבית זה להרגיש שייכים ואהובים, לנוח במקום פרטי, מוכר ומוגן שהוא שלנו.
מה צריך להיות בבית "שלנו"?
מה אנחנו צריכים בבית שלנו כדי להרגיש שייכים, אהובים ונינוחים?
כמעט לכל אחד יש פינה אהובה בבית: כורסה, שטיח להתמתח עליו, אדן חלון מואר,
זה יכול להיות תמונה, קישוט או אוסף שמוצג באופן אסתטי. אולי הספריה, אולי זה המטבח.
ריחות הבישול המוכרים מהמתכון של סבתא מזכיר לנו אותה ואת הילדות שלנו.
ובני המזל נהנים מכל פינה ופינה בבית שלהם המטופח, שעיצבו לפי טעמם.
במשך השנים שמתי לב שבבתים חשוכים יחסית שגרתי בהם,
העדפתי להיות ליד החלון הכי מואר. כך הבנתי שאור טבעי חשוב לי.
ואני אוהבת מאד לגדל צמחים. בלי אור זה בלתי אפשרי.
ומה אתם צריכים כדי להנות מהבית שלכם? אילו צבעים נותנים לכם השראה? רוגע? שמחה?
אם יש לכם תחביבים – האם הבית מאפשר לכם לעסוק בהם?
האם היצירות שלכם מוצגות על הקירות והמדפים?
רהיטים חדשים או סיפורים מוכרים
הרבה פעמים אנשים מרגישים צורך לחדש. עיצוב אופנתי, בהיר,
בית מרווח כמו ממגאזין, זה טרנדי וזה אסתטי וכן נעים אבל
שימו לב אם יש בבית שלכם גם מקום לחפצים מוכרים,
לחפצים שמזכירים לכם סיפורים, חוויות, אנשים, מקומות.
כי אנחנו האנשים אוהבים לחיות ברצף של חיינו. בהקשר של העבר.
אני לא מתכוונת ל"לחיות בעבר" אלא לזכור את העבר. זה חשוב.
כדאי לשמור רהיטים וחפצים שקשורים בחוויות חיוביות. אפילו אם הם פגומים קצת.
ואפשר לצבוע אותם או לצייר עליהם, לעשות עליהם פסיפס. כך הסיפור של הרהיט נעשה מעניין אפילו יותר.
בתמונה מצולמים שלושה בתים שונים.
בימני – רהיטים שעברו ציפוי פסיפס וצביעה-ציור.
באמצעי בית מאד מיוחד, מפוסל מבפנים ובשלישי, השמאלי,
פינת אוכל שבה כל כסא בעיצוב אחר ובצבע אחר והצבעים לא שיגרתיים.
בנוסף, אפשר לראות על אדן החלון אוסף של בבושקות.
באותו בית יש אוספים רבים של מיניאטרות קסומות.
אנשים, חיות מחמד, חיבוקים
זוכרים את השאלה מתחילת הפוסט: מהם הדברים שהופכים דירה לבית?
ענו לי גם: האנשים. האנשים שגרים בבית. וזה מאד נכון.
כשאתם יודעים שכשתחזרו הביתה תפגשו אנשים אהובים, תומכים, אתם שמחים לחזור הביתה.
ובהקשר הזה הרבה אנשים מאמצים חברים על ארבע. כלומר חיות מחמד.
חתול או כלב תמיד אוהבים אותנו ושמחים שאנחנו חוזרים ומראים לנו בקשקוש זנב
או פשוט מתנפלים עלינו בשמחה בלי לעשות חשבון לנימוסים ופרווה על הבגדים.
גם אם יש לכם ילדים קטנים ואתם בעומס וקשה לכם גם ככה,
מנסיון, כלב או חתול אמנם דורשים טיפול והשקעה אבל הם מחזירים פי כמה וכמה.
גם לכם וגם לילדים שלכם. אז אני ממליצה.
צמחים בבית?
זה לא מתאים לכל אחד. ולא חובה בכל בית.
לגדל צמחים בבית מתאים לאנשים שיש להם "אצבעות ירוקות". כמוני 
מאז ומתמיד אהבתי טבע, פרחים, ירוק. אני אוהבת משתלות ולא יוצאת ממשתלה בידיים ריקות.
בימים האחרונים נאלצתי להכניס את גינת העציצים שלי לתוך הבית.
עד אתמול בערב היה לי בוץ בסלון, כי העברתי צמחים מעציץ לעציץ.
וסוף סוף סידרתי הכל והרצפה שוב נקיה.
בצילום תוכלו להציץ לחוויה הזאת.
מספר 1 – עציץ גדול על הגג נהנה מהשמש. כיף.
2 – עציצים בפינת האוכל. באסה.
אבל במספר 3 – עציצים על מדפים מזגוגית חלונות שמצאתי בבוידעם.
כיפאק הי ליצירתיות! מרגישה כמו בחממה. כיף.
ו- יש לי צמחים לחלק לכם. לאנשים היקרים שמזמינים אותי לסדר אתם את הבית.
כן, אביא צמחים בשמחה, במתנה, עד גמר המלאי – כמו שאומרים.
בוידאו שצילמתי לכנס "הבית הפנימי" המחשתי למה אני מתכוונת
במובן הנשמתי העמוק כשאני מדברת על תחושת בית או לחזור הביתה.
וכמובן פירטתי כמה מהדברים שעשויים לעזור לנו להרגיש בבית.
