gilaלמה לשמור על משטחים פנויים?
אמהות לילדים צעירים שאלו אותי: איך לא להפוך כל משטח פנוי בבית לפינת בלאגן?
אני מאד שמחה על השאלה שלהן, כי משטחים פנויים ונקיים לא רק נראים טוב ומאפשרים לנו לפעול ביעילות, אלא גם מפחיתים סטרס וחרדה.
כתבתי על כך פוסט, רובו ציטוטים מהספר הכל חרדות שכתב טובי פלד, הפוסט מתאר את הקשר בין בלאגן לסטרס.
אז עכשיו כשאנחנו יודעים כמה זה חשוב לשמור על משטחים פנויים בבית יש לנו אפילו יותר מוטיבציה לשמור עליהם. השאלה היא איך?
קודם כל כמובן ניצור מקום לכל חפץ ונטרח לשים דברים במקום שלהם. זה לא צריך להיות קשה לשמור על סדר אם ארגנו לכל חפץ שימושי אחסון נגיש ומתאים. אבל לפעמים… במיוחד כשמדובר באמהות לילדים צעירים זה בלתי אפשרי.
הרי ילדים מארגנים לנו הרבה דרמות: פתאום ילד נופל, אחים רבים וצריך להפריד, יש הרבה חוגים שדורשים תמרון מתוחכם של סידור הסעות. ובכלל, החיים אינטנסיביים. התוצאה היא שעל משטחים רבים בבית יש תפזורת של חפצים ואולי אפילו ערימה. היא מתכסה אבק ולכלוך ולא נעים אפילו להתחיל לסדר אותה.
איך לשמור על משטחים פנויים?
קערות איסוף
בלית ברירה חייבים ליצור תחנת ביניים. הפתרון שאני מציעה הוא קערות איסוף. הקערה אוספת לנו את החפצים ומאפשרת לשמור על משטחים פנויים ונקיים. בכל חדר קערה משלו שתכיל חפצים ששייכים לחדר זה.
אצלי יש קערה קבועה על השיש במטבח שבה אני שמה: אטבי כביסה (הם משמשים לסגירת אריזות מזון) ופקקים של בקבוקים. למעשה הכי נוח לאחסן את החפצים האלה בקערה. גם בחדר השינה יש לי "קערה" ענקית מעיסת נייר לאיסוף בגדים שכבר לבשתי אבל עדיין לא הגיע הזמן לכבס אותם.
בחדרי הילדים – קערות לצעצועים קטנים, חומרי יצירה, אפשר להחליט מה יהיה בכל קערה. בכל אופן, מדי פעם לוקחים קערה כזאת ממיינים ומנקים אותה ומניחים אותה שוב לשימוש, נקיה ורעננה. הקערה אוספת לנו את החפצים ומאפשרת לשמור על משטחים פנויים ונקיים.
מה עושים עם ערימת הניירת?
ברוב הבתים יש בעיה של ערימות ניירת. מדי פעם מתגייסים למבצע מיון ותיוק, מבטיחים לעצמנו שמעכשיו נשמור על הסדר. אבל… לא מקיימים. אז יש פתרון נוח: למיין את הניירת שמקבלים מראש למגירות. נכון שזו קצת טירחה אבל הרבה יותר קל למיין למגירות מאשר לתייק בקלסרים.
ומה אנחנו מרויחים מזה? קודם כל קל לנו למצוא מסמכים כי אנחנו מחפשים בתוך מגירה קטנה במקום בערימה גדולה. כשנחליט לתייק בקלסר שוב יהיה לנו יותר קל כי מיינו מראש. והמיון נעשה בשוטף, לא כפרויקט מיוחד. כמה דקות בכל פעם וזהו. המגירות שאני מעדיפה הן בגודל A4 שזה גודל דף של מדפסת. ניתן למצוא מוצרים כאלה במגוון חומרים ועיצובים.
ציורי הילדים ועבודות שמביאים מהגן
אם הקצינו מגירה לכל נושא – ציורי הילדים בהחלט ראויים למגירה משלהם. אולי אפילו לכל ילד מגירה משלו. אבל לפני שהציורים מוכנסים למגירה כדאי להציג אותם לראווה בבית. על לוח שעם או לוח מגנטי, מסגרת או חוט מתוח על הקיר בעזרת אטבי כביסה.
כדאי לרשום על כל ציור את שם הילד, תאריך וגם מה שהוא מספר על הציור. את היצירות התלת מימדיות , הפיסוליות, נציג על מדפים. את כל העבודות ניתן לצלם ולשמור בקובץ במחשב. לכל ילד תיקייה משלו. ולעשות גיבוי. את הציורים שהחלטנו לשמור אני אוהבת לתייק בתוך אינדקס כפי שמודגם בסרטון.
תודה רבה
תודה על הפוספטים המרתקים ומועילים שלך.
רציתי לקרוא על הקשר בין בלגן לחרדות אבל שהפוסט אינו זמין. יש אפשרות להחזיר אותו לחיים בבקשה?
תודה רבה, אנדי, אני זוכרת את הפוסט ההוא. מאד ישן.
כששדרגתי את האתר לא העברתי אותו לאתר החדש.
אולי אכתוב אותו שוב.
תודה.
פשוט בפוסט הזה יש קישור לפוסט של הקשר בין בלגן לחרדה, אבל כשלוחצים עליו, הוא מראה שגיאה.
תודה.
תודה לך… סוף סוף סידרתי את זה.