gilaספרים. כיף לקנות. כיף לקרוא אבל המקום בבית מוגבל והחלטתם להיפרד מחלק מהם.
אם קניתם אותם חדשים סביר להניח ששילמתם לא מעט כסף ואולי תרצו למכור אותם במחיר מוזל או לפחות לתרום למישהו שיעריך אותם. ואולי מתגנבת אליכם מחשבה שאתם לא בטוחים בעניין הפרידה. זה סופי מדי. החלטה גורלית מדי. העצה שלי היא לארוז את הספרים שאתם לא בטוחים לגביהם ולרשום על האריזה שיש בה ספרים. ושאתם לא בטוחים… את התקציר של ההתלבטות. ותאריך. מאד חשוב לא לשכוח תאריך. ואז שימו את הקופסה במחסן. כשתפגשו אותה שוב אולי יהיה לכם יותר קל לקבל החלטה.
אם כבר החלטתם שזהו, נפרדים, השאלה היא: איך? לאן? מי ירצה את הספרים?
ספרי ילדים אפשר לתרום לגן או בית ספר.
אם את המורה או הגננת למדי את הילדים בגן שלפני שלוקחים ספר מוודאים שהידיים נקיות ושמדפדפים בזהירות כדי שהדפים לא ייקרעו וגם לא מציירים בספר. כדאי להסביר מה ההבדל בין ספר לחוברת. זה לא תמיד ברור. אם את לא המורה – שחררי כל דאגה לגורלם של הספרים. זה לא בידיים שלך. עשית מעשה טוב כשתרמת ספרים ומה שיהיה יהיה.
סיפור חוזר היא רשת ארצית שמוכרת ספרים יד שניה במצב מעולה ובמחיר מאד זול. הרשת מעסיקה צעירים שקשה להם למצוא עבודה בשוק החופשי והם מאד מסורים לעבודה שלהם בחנות. הם מנהלים מלאי ממוחשב, מה שמנגיש כל ספר לקונים. כמו בספריה. העיצוב של החנויות נעים לעין ומושך. וכמובן אותו עיצוב בכל הסניפים של הרשת.
יש עוד חנויות קסומות לספרים יד שניה. למשל קרון הספרים בקרית טבעון. ספרו כאן בתגובות על חנויות שאתם מכירים וממליצים.
הספריה היפהפיה בתמונה השמאלית היא ספריית רחוב בירושלים. אני כבר לא זוכרת באיזה רחוב ומקווה שהיא עוד קיימת. אני אוהבת את המבנה שמזכיר ספריות וינטג' בעיצוב באוהאוז. ריבעים ומלבנים בולטים או שקועים. יש מדפים פתוחים במחוץ וגם מבפנים וכמובן גג שמגן על הספרים והקוראים בגשם ובשמש.
את התמונה הימנית גם צילמתי בירושלים. בתחנת אוטובוס בשכונה היפהפיה. עין כרם. היא פחות מפוארת ומוקפדת מהקודמת אבל איזו יצירתיות. והנוף. תענוג צרוף. אגב ראיתי תחנות אוטובוס שמשמשות גם ספריות רחוב. אם ראיתם כאלה – כתבו איפה הן בארץ ובעולם.
ספריה חברתית בגינה ציבורית, גינת ברנדס בחדרה. כמה נחמד ללכת לטייל עם הכלב, לקחת את הילדים לגן השעשועים או את עצמכם לרוץ בשבילים המוצלים ולהתאמן במכשירי הכושר למבוגרים ולחזור עם ספר שאולי תקראו, או להניח ספרים שכבר קראתם ובחרתם לשחרר. אני מצאתי ספר על דחיינות. קראתי אותו באותו יום על ערסל ומסרתי אותו למישהו אחר.
יש דברים שכדאי להכניס ללו"ז.
למשל לקרוא יותר ספרים. ואם כבר לקרוא ספרים אז הכי כיף על ערסל. זה אסקפיזם מוצלח. הכי כדאי לקרוא סיפור מרתק, עלילה קלילה, לא רדודה, סיפור שישאיר אותי עם פה פעור ומחשבות מרחפות לזמן מה וכשאזכר שקראתי את הספר ההוא אחייך לעצמי. זה היה מסע מרתק. כן, ממליצה.
אילו ספרים הכי נהניתם לקרוא?
אילו ספרים הייתם לוקחים אתכם לאי בודד?
יש לי רשימה.
מה שבטוח כדאי לקחת זה ערסל.
בחוף הים התיכון אין עצים לקשור עליהם ערסל. אבל יש כסאות נוח ויש ספרים בעגלה שארגנה העיריה. בתל אביב. חוף תל ברוך. ראיתי מדף מאולתר עם כמה ספרים בחוף בית ינאי. זה נחמד שהעיריה השקיעה מחשבה ומאמצים בהנגשת ספרים בחוף הים. גם בתחנות רכבת יש מדפי ספרים שמבקשים להחזיר בסיום הקריאה. אני בטוחה שהם ישמחו לקבל את הספרים שאתם לא צריכים.
פנקייק כפר ויתקין. ארגנו מדפים שווים, מעוצבים להפליא, לספרים. גם אם אין לכם פנאי לקרוא ספר בזמן שאתם אוכלים פנקייק מראה הספרים מחמם את הלב ומרומם את המחשבות. זה מסקרן ונעים.
בחזית החנות הירוקה בכרכור יש מדפים עם ספרים שהשכנים מביאים ולוקחים, קוראים, מחליפים. ויש גם שולחן מעוצב וכסאות תואמים. נכנסתי וקניתי חליטה לחלומות. פרחים סגולים-כחולים. עוד לא השתמשתי. החלום שלי הוא שירידים יד שניה יהיו דבר שבשגרה. אני מתגעגעת לשוק החודשי של פרדס חנה, השיקשוק. שהיה והופסק וחזר והופסק. באחד השקשוקים הרגשתי כאילו אני נמצאת בשוק המכושף שבו הראי פוטר קנה את מקל הקסמים שלו.
המכולת של אלון שבה הוא מוכר ירקות נפלאים ללא ריסוס שגידל בשטח שלו כבר הרבה שנים מכילה ספריה קהילתית לפני הכניסה לחנות. אפשר להניח על המדפים ספרים וגם לקחת כשהחנות סגורה. מדי פעם המדפים מתבלגנים ואז מישהו מסדר. יוזמה ברוכה ונפלאה וההתמדה גם.
יש לי חברה שהיא ועד הבית אצלה בבניין. היא לא הסתפקה בעיצוב הדירה שלה וטרחה לעצב גם את הלובי, את קומת הכניסה. יש ציורים על הקירות ופינת ישיבה, ממש סלון. ומדפי ספרים. אם אתם גרים בבניין אתם יכולים לארגן לעצמכם מדפי ספרים בחדר המדרגות או בגן השעשועים הסמוך ואפילו בתחנת האוטובוס. כל מה שצריך זה כמה מדפים שמישהו זרק וספרים שאין לכם מושג איפה לשים, כי כל המדפים אצלכם בבית כבר תפוסים.
הפוסט הזה מגיע עם וידאו. הסרטון נולד אחרי דחיינות ארוכה ולידה מזורזת. מי שקידמה את העניינים זאת אישה חביבה ביותר ששאלה אותי שאלה: מה לעשות עם הספרים שכבר לא משתמשים בהם. הבת שלה מיינה את הספרים וערמה ערימה של ספרים שכבר לא קוראים. הילדים החליטו אבל אמא שלהם היססה. בכל זאת ספרים לא זורקים ואולי היא תתחרט ואולי תצטרך. בקשה עצה. אני בקשתי רשות לענות לה בוידאו. הסכימה. זה הוידאו.