מיון חפצים בבית ההורים (המבוגרים)

תהליך העבודה הוא כזה: אנחנו (אני והלקוח/ה שלי) מסיירים בכל הדירה או בחדרים שמוכנים לפתוח בפני ומחליטים באיזה חדר נתחיל לעבוד. אנחנו גם מתאמים ציפיות כדי שנבין מה המטרה שלנו, במה להתמקד. למשל, בבית שצילמתי בוידאו המטרה היתה לא "לסדר" את הבית, כי ממילא כל החפצים בבית יוצאו ממנו והוא יושכר. המטרה הייתה למיין חפצים ובמיוחד ניירת – כדי למצוא מסמכים וחפצים בעלי ערך. מזכרות, צילומים ומסמכים משמעותיים.

עניין טכני: המיון לא תמיד מתבצע באותו חדר שעליו אנחנו "עובדים". כשהחדר מאד עמוס, חשוך, אין בו אוורור מספיק… נקח ארגזים וערימות לחדר נעים יותר, מאוורר, מואר ומרווח. בבית שמצולם בסרטון כן עבדנו בשני החדרים שראיתם. בחדר השינה פרשנו סדין על המיטה ששימשה לנו כמשטח עבודה. בסיום העבודה הסרנו אותו מהמיטה. בחדר השני המיטה היתה מאד עמוסה, אז לא היה לנו "משטח עבודה" בכלל, אבל גם לא היו חפצים קטנים למיין. אילו היו כאלה – היינו ממיינות בסלון שאותו לא צילמתי.

טיפול במשברים, "נפילות" ודברים שעולים על פני השטח. אז ככה: אני לא "מטפלת" ולא פסיכולוגית, כשאני עובדת עם אנשים שסובלים מבעיות נפשיות קשות (דכאון וכו') אני ממליצה בחום על ליווי של מטפל מוסמך. חשוב לי להדגיש את הנקודה הזאת. יחד עם זה, יש לי יכולת הכלה והתמודדות עם קשיים שעולים וצפים תוך כדי הסידור. לפעמים אנשים נזכרים בדברים, מתרגשים, בוכים… זה בסדר. גם הסיפורים שמרגישים צורך לספר – זה בסדר. לעיתים קרובות חשוב לאנשים שמזמינים אותי לומר שמצב הבית כפי שאנחנו רואים היום – לא תמיד היה כך. אני מתארת לעצמי כמה זה כואב לראות את הבית שזכור כבית מכיל שיוצרים בו, מבשלים, מארחים, חיים – במצב הנוכחי.