איך לארוז חפצים שבירים כשעוברים דירה?
השארת תגובה
אריזת חפצים שבירים כך שיעברו בשלום לדירה החדשה דורשת תשומת לב. כמובן שכולם יודעים שחפצים שבירים חייבים לעטוף ולרפד. לא כולם יודעים שחשוב לשים לב שהקרטון יהיה עמוס במידה הנכונה. אם לא תמלאו אותו עד הסוף הוא יקרוס והמשקל של קרטונים כבדים שעליו עלול לרסק את החפצים השבירים שבתוכו וגם אם תמלאו אותו יותר מדי – הלחץ מתוך הארגז כשהוא פוגש לחץ מבחוץ עלול לגרום לכלים להיסדק. כשאורזים חפצים שבירים כדאי לבחור קרטונים חזקים יחסית, בעלי דופן כפולה ולמלא אותם במידה הנכונה, מלאים אך לא דחוסים עד להתפקע. זה עניין של ניסיון ותחושה ולכן אני תמיד אורזת את המטבח, יחד עם חלק מהצוות בעוד האחרים אורזים בחדר אחר.
לפני שאורזים את התמונות אוספים את כל התמונות הממוסגרות מכל רחבי הבית וממיינים אותן לפי הגודל. אורזים אותן כשכל שתיים מונחות גב אל גב זו לזו, כלומר החלק האחורי שלהן מוצמד והחלק הקדמי עם הציור פונה אל זוגות אחרים. מפרידים בין הזוגות על ידי בד או קרטון כדי שמשטחי הציורים, בין אם הם מכוסים בזכוכית ובין אם לא, לא יגעו אחד בשני. אם יש אפשרות להכניס את הציורים לתוך הקרטון, כלומר ציורים קטנים יחסית, סוגרים את הקרטון ולא לא ניתן – הקרטון יישאר פתוח ואי אפשר יהיה לשים עליו דבר.
בקבוקים מלאים יין, חומץ, שמן וצנצנות ריבה או טחינה לא רק עלולים להישבר אלא גם להישפך. מה שיהפוך את מעבר הדירה הפעם לבלתי נשכח. אז אם אתם מעדיפים, כמוני, שהבקבוקים והצנצנות יגיעו שלמים למטבח החדש, זה המתכון.
קודם כל אל תכניסו בקבוקים שפתחתם לתוך קרטונים אלא לתוך ארגז פלסטיק חזק, צידנית או שקית חזקה מניילון, לא שקית אשפה אלא שקית שמקבלים בחנויות בגדים, או סל מבד. חשוב שהבקבוקים יישארו במצב עמידה.
הבקבוקים והצנצנות שאתם אורזים: כדאי לצפות חלק מהם בעיתון, או לשים ביניהם חתיכות קרטון, מגבות מטבח או אריזות של קמח, סוכר, קטניות, כדי שלא יתחככו זה בזה. גם כשאני אורזת קניות בסופר אני מפרידה בין הבקבוקים על ידי מוצרים לא שבירים.
ניילון זה לא אקולוגי, לא ידידותי לסביבה. לא מתמחזר. לכן, למרות שניילון פצפצים לא יקר ואפשר לרכוש אותו בחנויות גדולות לחומרי בניין, אני ממליצה לא לרכוש אותו ולהעדיף נייר עיתון שאספתם מהשכנים, או חומרים שיש לכם בבית כמו מגבות, שקיות ניילון – אם אספתם כדי "שיהיה" אולי פעם תצטרכו אז הנה עכשיו ההזדמנות להשתמש בהן. סוף סוף. כך הן יגיעו לדירה החדשה ותעשו לעצמכם טובה: תשאירו לכם רק קצת ואת היתר תעבירו יחד עם הקרטונים המשומשים לחברים שעוברים דירה כמה ימים אחריכם.
יש לי הרבה תמונות ולא כל כך הרבה מילים בנושא הזה, אבל לא נעים לא לכתוב כלום. אז ככה: בצילום למעלה אפשר לראות חפצים שבירים ויקרים, ממש חפצי אספנות, בדירה שארזתי. בצד שמאל הנישה בסלון, עם המזנון והמדפים שאחסנו את האוסף הרגיש הזה. על קיר אחר היו מיניאטורות מזכוכית, אבל הצילומים יצאו לא משהו.
התמונה למעלה משלבת שני בתים. ניילון בועות עוטף את הצלחות העתיקות מהבית הקודם ובבית אחר, צעיר ומודרני, גם היו כלים שבירים. הצילום של כל המטבח הוא מהאריזה והימני מהפריקה. הכלים הפחות שימושיים יחד עם בקבוקי היין אוחסנו בארון בחדר סמוך למטבח, כי בארונות במטבח כבר לא היה מקום.
גם הצילומים האלה צולמו בשתי דירות שונות. את הכוסות העטופות בנייר עיתון לא מודפס צילמתי בבית של בחור רווק שעבר דירה כדי לגור עם בת הזוג שלו. ובתמונות משמאל אישה צעירה, נשואה ואמא לילדים צעירים, הזמינה אותי לכמה שעות עבודה לבד, ללא צוות, רק כדי לעזור לה לארוז את הכלים השבירים והציורים. היו לה כלים יפהפיים, שנעשו בעבודת יד. תענוג. לא צילמתי אותם. חבל.
השקיות שימושיות באריזה גם כדי לשים בתוכן חפצים קטנים וגם לקווצץ' ולדחוס ברווחים ולרפד את הקרטון כדי לשמור על חפצים שבירים. מן בלם זעזועים.
ולבסוף, תמיד יהיו לכם חפצים גדולים, יקרים, רגישים ושבירים כמו מסך טלוויזיה בינוני, אגרטל גדול, נברשות, שהסבלים ישמחו לשים אצלכם במכונית. מה שבטוח. שימו לב שגם במכונית החפץ יכול ליפול מהספסל האחורי אם אתם בולמים פתאום. לכן אני ממליצה לקבע את החפצים השבירים ולרפד אותם בעזרת כריות או שמיכות, הרחיקו את הכסא הקדמי שליד הנהג כך שהחפץ לא יוכל ליפול בין הכיסאות.
אתם מוזמנים לשתף אותי בנסיון שלכם, בהתלבטויות ובחוויות.
בהצלחה!