gilaכולנו יודעים שכדי שהבית שלנו באמת יהיה מסודר וכדי שיהיה לנו קל לשמור על הסדר בבית – נעשה לעצמנו טובה גדולה אם נשחרר את החפצים המיותרים שיוצרים אצלנו עומס ותקיעות אבל זה בתיאוריה. במציאות זה קצת יותר קשה. בעבודה שלי כמסדרת בתים, אני פוגשת הרבה פעמים
את הקושי לשחרר חפצים לא נחוצים.
כי…
הם חמודים.
הם יקרים.
הם יכולים להיות שימושיים.
וגם –
קשה לנו עם המחשבה שאחרים לא יעריכו אותם.
שמה שבא בקלות ובחינם – לא מוערך.
בא בקלות – הולך בקלות.
אנשים מוכנים לתרום בגדים שלהם לנזקקים שבאמת יוקירו תודה על המתנה.
אבל מזדעזעים (בצדק) למחשבה שבגדים שוויתרו עליהם בלב נחמץ
יתגלגלו בבוץ או בפחי אשפה.
לכן, כשהלקוחה שלי נתנה לי את ארנק הגרב החמוד,
כי רציתי לצלם אותו ולא היה מספיק אור –
החלטתי להעביר אותו הלאה באופן שיעצים אותה וגם אתכם.
תמצית הסיפור בוידאו:
למה לא החזרתי לה את ארנק הגרב?
טכנית, זה אפשרי. אבל מאחר והיא שיחררה למרות שקשה לה לשחרר –
ומכיוון שיש עוד הרבה חפצים שעדיין מעמיסים לה את הבית,
החלטתי שזה יהיה "שירות דוב" אם אחזיר לה אותו.
במקום זה סיפרתי לה על הרעיון שלי, ותגובתה: לכי על זה!
אני מסרתי אותו לחברה ולמחרת היא מסרה אותו לידיד,
אין לי מושג מה קרה אתו בהמשך, אני מקווה שהוא משמח אנשים
ושמתנהגים אליו יפה, שמעריכים אותו ומוקירים אותו.
כפי שהסברתי בסרטון – אם הארנק יגיע אליכם קחו את המתנה שיש בו ושימו בו הפתעה קטנה משלכם
ותנו למישהו נחמד. אל תחכו עד שהחבר הכי טוב שלכם יחזור מחו"ל, העבירו אותו בהקדם 
מומלץ גם לענות על השאלות: מה מיותר בחיים שלי ותוקע אותי שאני מוכן/מוכנה לוותר עליו?
ואיזה דבר חדש וטוב אני רוצה לזמן לחיי?
ארנק הגרב עובר מיד ליד
היקשרות לחפצים ותקיעות
לכולנו יש חפצים אהובים יותר ואהובים פחות,
ככלל, אנחנו נקשרים לחפצים תוך כדי שימוש.
דן אריאלי, הכלכלן ההתנהגותי, חקר את התופעה הזאת של היקשרות רגשית לחפצים.
פרק 7 בספר "לא רציונלי ולא במקרה" נקרא "מחיר הבעלות – למה מה ששייך לנו שווה יותר" (בעינינו).
למשל, כשאנחנו מוכרים את המכונית שלנו או את הבית – אנחנו מוסיפים למחיר המחירון את הזכרונות (הטובים) שלנו.
את ההשקעה שלנו (שיפוצים, מוסך, אביזרים מיוחדים) זה לא רק הכסף שעלה לנו, אלא כל התהליך. קשה להיפרד…
את הקושי הזה מנצלים היטב במכירות.
למשל, אתם רוכשים מזרון חדש ויקר ומאפשרים לכם להחזיר אותו תוך 30 יום.
הנסיון מוכיח שמעט מאד אנשים מחזירים את המזרן. הרי אם המזרון נוח – מי יוותר על הפינוק אחרי שהתרגל אליו?
היקשרות לחפצים היא לא מזיקה כלל וכלל, הנזק הוא במידה:
היאחזות בחפצים שלא עושים לכם טוב אומרת:
אני חושש/ת שלא יהיה…
שאם אוותר על זה, לא יהיה לי כשאצטרך.
אם הבית שלכם עמוס ואתם לא משחררים חפצים פחות נחוצים ופחות אהובים –
אתם מקבעים את התקיעות.
ותקיעות חוסמת את המרחב ולא מאפשרת לדברים חדשים וטובים להכנס פנימה, לבית שלכם ולחיים שלכם.
בריאות זה זרימה, חיים הם תנועה.
אז תעבירו את זה הלאה.
חיו
הגשימו
שגשגו.