gilaעוברים דירה קרוב לעבודה
הדירה הנוכחית מושלמת, מקסימה, אילו היה ניתן להעביר אותה כמו שהיא למיקום החדש זה היה נפלא! אבל מה לעשות שקיבלתם עבודה חדשה ומשתלמת באזור אחר? העבודה היא סיבה מספר אחת לעבור דירה מאזור לאזור, אם כי קורה שאחד מבני הזוג עובד קרוב והשני נוסע שעות הלוך וחזור ולפעמים נשאר לישון קרוב לעבודה.
אופס. כמעט שכחתי… לפני תקופת ה"עבודה" עוברים תקופת לימודים. או פשוט הדירה הראשונה שהיא לא דירת ההורים. בשלב הזה רוב הצעירים מוכנים לגור עם שותפים כדי לחסוך בעלויות וזאת גם חוויה, שלב בחיים. הרפתקה כזאת. זוכרים את השלב הזה?
עוברים דירה ומשדרגים את החיים
עם הקידום בעבודה אתם שואפים לחיות בכיף, ליהנות מהחיים וכמובן רוצים לחיות בבית נעים, מרווח, מואר ומאובזר בשכונה שבה גרים אנשים כמוכם. זה מאד טבעי. הרי מה יותר משפיע עלינו ביומיום, בשגרה, מהבית שלנו? הבית הוא הבסיס. אז אם גרתם בדירה קטנה, לא מושקעת, במיקום לא משהו, ברגע שתוכלו להרשות לעצמכם – תעברו לדירה נעימה יותר בסביבה נעימה. במיוחד אם יש לכם ילדים. כי שכונה "טובה" מגיעה בעסקת חבילה עם גן ובית ספר, חוגים וחברים לילדים שלכם.
עוברים מדירה שכורה לדירה בבעלותכם
בישראל רוב המשפחות גרות בדירות שבבעלותן, בניגוד לחו"ל. אולי זה בגלל הצורך בבטחון. בכל אופן, השלב הזה מגיע עם משכנתא גדולה ואנחת רווחה מכיוון ההורים: הילדים מסתדרים, מתיישבים, מתקבעים, מכים שורשים בקרקע. לגור בדירה משלכם מרגיש בטוח יותר מלגור בדירה שכורה, כי אין לכם חוזה שעומד להסתיים וצריך לחדש, אם אתם משקיעים בדירה, משפצים, בונים ארון קיר – אתם מעלים את ערך הדירה ואם תמכרו תקבלו את ההשקעה בחזרה. לפחות זאת האמונה הרווחת. ככל שאתם משקיעים יותר מחשבה, תכנון בעיצוב, כסף וזמן בדירה שלכם – אתם נקשרים אליה יותר, מרגישים יותר "בבית".
חדר לכל ילד. שוב עוברים דירה.
"מכונית לכל פועל" היתה הסיסמא של חברת וולצווגן הגרמנית, בתרגום חופשי: מכונית עממית. ואצלנו כל ילד וילדה דורשים מרחב פרטי. ויש גם חללים משותפים שנקראים חדרי משפחה שהם בעצם מסדרון מורחב או חדר פתוח שמהווה מעין סלון לילדים שלכם והחברים שלהם.
כשהילדים קטנים הם דווקא אוהבים לגור ביחד, באותו חדר, במיוחד אם מרווח הגילאים לא גדול. אבל בגיל עשר בערך לכל אחד יש צורך במרחב פרטי. אם יש לכם אפשרות שכל ילד יקבל חדר משלו זה נפלא, אבל אם לא – תגדירו חלק קטן של הבית שהוא המרחב הפרטי של כל ילד. זה יכול להיות חלק מקיר שעליו יתלה ציורים, אולי מדף. כדאי שיהיה מקום שהוא רק של… יפעת או שיר או אור. אפילו בגן הילדים שבו שלושים ילדים חולקים מבנה אחד – לכל אחד מהם יש מגירה שעליה שמו.
בשלב הבא בחיים הילדים גדלים, פורחים מהקן, עוברים מבית ההורים למקום אחר בארץ או בעולם ועד שנולדים נכדים אתם נשארים עם חדרים לא מאוכלסים. זה לא שהחדרים ריקים. עוד לא ראיתי בית שבו החדרים האלה ממש ריקים. קודם כל יש בהם חפצים של הילדים שאתם שומרים עבורם. מזכרות, תעודות, בגדים שהם לא לובשים, חפצים שקנו בכל מיני טיולים. ויש גם חפצים שלכם שאתם מאחסנים שם, כי חבל לזרוק ואוי מישהו יצטרך… ובכלל – יש מקום אז הוא מתמלא. זה יכול להיות כלי מטבח יפים שאתם לא משתמשים בהם, בגדים שאתם לא לובשים וכו' וכו'… וכמובן מתנות שקניתם לילדים ויצירה. כי עכשיו יש לכם פנאי סוף סוף לתחביבים שלכם.
פחות חדרים, יותר נגישות
זה לא חייב להסתיים כך, אבל בינתיים זאת המציאות של הרבה אנשים. ככל שהגיל עולה הגוף מתפרק, הברכיים, הירכיים, הגב. קשה לעלות מדרגות כדי להגיע הביתה או לקומה השניה בתוך הבית. גם הבית הרבה פעמים זקוק לשיפוץ אחרי כך וכך שנים אבל בדרך כלל אנשים מבוגרים יעדיפו לעבור לבית קטן יותר, במפלס אחד עם מעלית ולהשאיר את השיפוץ למי שיקנה את הבית. זה לא קל לעבור דירה ולהתרגל לבית חדש, אחר, זה דורש אומץ. ואני שמחתי לפגוש כמה וכמה אנשים אמיצים שכאלו שקיבלו החלטה חכמה ועברו לדירה שמתאימה לצרכים שלהם עכשיו. השאירו את הזיכרונות מאחור ופתחו דף חדש ורענן בחיים. שמחתי שיכולתי לעזור להם לעבור דירה בקלות יחסית ולארגן את הבית החדש שלהם כך שירגישו בבית.
סיבה אחת להשאר
הסיבה היחידה שבגללה או בזכותה תשארו בבית הנוכחי שלכם למרות שהוא רחוק מהעבודה שלכם, קטן מדי או גדול מדי, יש בו יותר מדי מדרגות שאין לכם כוח לעלות ולרדת – היא שאתם אוהבים את הבית. אוהבים את הסביבה, השכנים, הנוף. יש לכם זכרונות טובים מתקופת חיים שלמה בבית הזה ואתם אפילו לא יכולים לדמיין את עצמכם גרים במקום אחר.
פגשתי אנשים שהעדיפו להמשיך לחיות בבית מאתגר, בעיקר אנשים מבוגרים מאד. פגשתי גם אנשים בגיל השלישי שהחליטו לעבור. סבתא שלי ז"ל כשחלתה מאד, בגיל שמונים ומשהו, אמרה שהיא מוכנה לגור רק בבית שלה או בשום מקום והיא נפרדה מהעולם.
אני רואה בבית, דירה, חלל פרטי זמני. למרות שאני יודעת שאעבור דירה שוב – אני משקיעה בדירה הנוכחית תשומת לב ומעצבת אותה לפי טעמי. אני יודעת שהדירה הנוכחית משפיעה עלי השפעה עצומה. יחד עם זה התחושה שלי כלפי העתיד היא סקרנות, ללא נוקשות או פחד. אבל מי יודע איך ארגיש כלפי הבית שלי בגיל 80?
עוברים או נשארים? שתפו בתגובות.
לכל אחד יש את הסיבות שלו להשאר או לעזוב.
אני מזמינה אתכם לשתף ב"בעד" וה"נגד" במיוחד אם אתם מתלבטים.
ואני מבטיחה לענות לכל שאלה ותגובה.