הפוסט הזה מוקדש להורים לילדים בבית הספר היסודי, במיוחד בשנים הראשונות. הטיפים שתקראו כאן יחסכו לכם ולילדיכם עוגמת נפש. כדאי ללמוד מנסיון של אחרים.
סוף סוף גם החופש הגדול מסתיים וחוזרים לשגרה של שנת הלימודים
כבר הכנתם את החדרים של הילדים. קניתם תלבושת אחידה, תיק גב, קלמר, כל רשימת הציוד שקיבלתם מבית הספר בתוספת אביזרים שהילדים רוצים. עמדתם בגבורה בתור הארוך לפני הקופה בחנות למכשירי כתיבה ושילמתם את החשבון בתשלומים.
העיקר שילכו לבית הספר ברצון. מה עוד נשאר לעשות?
לסמן את הציוד
למה לסמן?
נניח שלסיגל ולשלומית קנו חבילת טושים של אותו יצרן. הן מציירות ביחד ובסיום הציור אוספות את הטושים אל הקלמרים שלהן. כשכל הטושים מסומנים אין ויכוחים למי שייך מה. ילדים שנוטים לאבד חפצים – יקבלו אותם מילדים ערניים שמוצאים אותם. כמובן אם החפצים מסומנים – והחיים בכיתה יותר שלוים.
איך לסמן?
נכתוב על כל חפץ את שם הילד בטוש לא מחיק ישירות על החפץ או שנדביק עליו סרט דביק מיוחד,
דמוי בד, שניתן לקנות בחנויות למכשירי כתיבה ותחביבים. נלפף סביב כל טוש קרוב לקצה שרחוק מהיד הכותבת ועל המדבקה נכתוב את שם הילד. וכך על כל חפץ. גם על חפצים זולים. כשחסר לילד חפץ בשעור זה מפריע לו לשתף פעולה עם המורה. נסמן גם על כובעים, על בקבוקי המים ועל סווצ'רים שמסירים כשחם נכתוב את שם הילד. איפה? על הפיתקית מאחור.
מקומות קבועים חוסכים חיפושים
כמו שבגן ובכיתה לכל ילד וילדה שמור מקום קבוע. שמשתנה אם המורה מחליטה… כך גם בתיק, בקלמר (או קלמרים) במגירה של אביזרי הכתיבה ובארגונית שעל שולחן הכתיבה. מומחים לחינוך ממליצים גם על שעות קבועות להכנת שעורי בית.
זה לא שאנחנו רובוטים, אפשר לחרוג. אבל לפחות יודעים מה הכלל ומתי לצאת מהכלל. אחרת – כל יום מחדש נצטרך להחליט איפה לשים כל דבר, מתי לעשות כל דבר. להחליט זו פעולה שקשה לרוב האנשים. לבצע החלטות – הרבה יותר קל. אז מחליטים פעם אחת, או אחת לתקופה ויתר הזמן נותר רק לבצע את מה שכבר החלטנו. קלי-קלות.
אמא, אני צריך מחברת חדשה למחר
מכירים את זה?
הבעיה היא שעכשיו החנויות כבר סגורות. חוץ מזה – מה פתאום ליסוע העירה לקנות מחברת?
אתה יודע כמה עולה דלק היום? ורק שלשום היינו בקניות. למה לא אמרת אז?
בעניין הזה יש לי כמה הצעות.
כרגיל, תכנון וארגון נכון חוסך זמן וחוסך כסף. תוודאו שתמיד יהיו בבית כמה 'מוצרי יסוד' ברזרווה. מחברות, עפרונות, מחקים, סרגלים, דבק, מספריים. המוצרים האלה יכולים להיות בשימוש שוטף, לא מוכרחים לשמור אותם חדשים בארון.
העיקרון הוא שהם תמיד נמצאים. נגישים. אם הילד גמר את כל הדבק שנמצא בבית הספר הוא יכול לקחת את הדבק שנמצא בבית.
אבל מה? להודיע!
ולהוסיף לרשימת הקניות.
כמה ציוד לקנות?
אם אתם לא מתכוונים לפתוח חנות למוצרי כתיבה – אין צורך לקנות כמויות גדולות. כי אז אתם עלולים להיתקע עם מלאי גדול של מחברות פו הדוב או מחברות מותאמות לראשית כתיבה כשהילד כבר גדול. גם הצבעים שהילד אוהב עלולים להשתנות.
ילדה שאהבה ורוד – שינתה את טעמה ועכשיו הצבע הוא כתום. או סגול. ונתקעתם עם מלאי של אביזרים ורודים. החוכמה היא שיהיה מספיק אבל לא יותר מדי.
כשאתם מתארגנים ללכת לקניות עם הילדים או בלעדיהם, תמיד תשאלו אותם אם הם צריכים משהו. לבית הספר, מתנה ליום הולדת של חבר וכו'. יש סיכוי שהם ייזכרו. אם בכל זאת שלחתם את הילד בלי מחדד/ מחברת וכו' – הודיעו למחנכת. במיוחד אם הילד נמצא אצלה 'ברשימה האדומה'.
או השחורה. כך תמנעו מתח מיותר. הרבה אנשים ש'מתקילים' אותם לא כל-כך יודעים להסתדר עם זה. גם מורים.
כשמכינים אותם מראש – יותר קל ויותר נעים.
ילד שמגיע לכיתה מסודר – מקבל חיזוקים מהמורה.
זה חשוב לפיתוח דימוי עצמי חיובי.
ואם חסר משהו ואמא תקנה היום אחר הצהריים – לא נורא! אפשר להסתדר בינתיים.
הילד מתנסה בפיתוח גמישות. לומד לקחת אחריות.
איך תעקבו אחר האימיילים מבית הספר?
הקשר עם המורה המחנכת נעשה בכמה דרכים. בטלפון, ב'מחברת קשר' בכיתות הצעירות ובאימייל. לעיתים נדירות מקבלים מכתב בדואר רגיל. זה בסדר גמור, אך אצל חלק מאיתנו תיבת האימייל מוצפת. איך לא נפספס את האימיילים מבית הספר?
חשוב לתייק אותם. לא, אין צורך להדפיס.
בדוא"ל שלכם יש בוודאי אפשרות למיין ולשמור מיילים לפי השולח. חפשו ומצאו איך עושים זאת.
בדואר וואלה, למשל, יש תיקיות. כשאתם נכנסים לדואר נכנס אתם יכולים להעביר כל מייל לתיקיה אחת. ב- gmail אפילו יותר קל לעקוב. פשוט מגדירים מסנן לכל המיילים שמגיעים מבית הספר. קלי קלות.
עד כאן הפעם.
מאחלת לכולנו: הורים, מורים ותלמידים,
שנת לימודים נעימה, מוצלחת ומסודרת.
שנה של צמיחה ושמחה.