gilaעומס החיים משפיע גם על הבית והבית מצידו משפיע על החיים של מי שגר בו. האישה שהזמינה אותי לעזור לה למיין חפצים בשני החדרים בביתה מודעת לכך היטב. הבית שלה נעים, מסודר, מאד אסתטי. הסלון, המטבח, חדר השינה וגם המרפסת מסודרים ויפים, מקושטים בחפצי נוי, במרפסת יש עציצים מטופחים ופורחים. לא צילמתי את הבית אבל אתם מאמינים לי, נכון? רק שני חדרים קטנים הפכו להיות חדרי בלאגן. וגם זה קרה רק מתוך עומס של מטלות בחיים שלה ולאחרונה גם בעיות בריאות שלא אפשרו לה לעשות את העבודה בעצמה. העזרה שלי היתה גם פיסית, הזזתי חפצים ממקום למקום וגם במיון שדורש הרבה סבלנות והתמדה, אך העזרה הכי משמעותית היא בקבלת ההחלטות. החלטות כמו מה לזרוק או לתרום ומה להשאיר, מה לעשות קודם ומה אחר כך, איפה ואיך למקם את מה שנשאר.
החדר הראשון לפני העבודה
החדר הראשון הוא חדרון, מחסן קטן באופן רשמי. אין בו חלונות, יש בו מדפים ושני צינורות שניתן לתלות עליהם בגדים על קולב או חפצים אחרים. לפני העבודה החדרון נראה עמוס מאד מלמעלה עד למטה. על הרצפה היו חפצים שימושיים יחסית כמו גלילי נייר מגבת וגיגית כביסה. על המדפים היה גיבוב של חפצים שרק חלקם הקטן היה בשימוש. בגדים רבים שהיו תלויים על הצינור הגבוה יצרו תחושה מפחידה קצת. תוכלו לראות בעצמכם בצילומים. נסו לדמיין שאתם נכנסים לחדר קטן ומעל הראש שלכם תלויים הרבה בגדים כבדים, כהים, מעילים ארוכים. איך אתם מרגישים להיות שם?
אם זה לא מספיק, בגדים שתלויים מעל, הערבוביה שעל המדפים מלחיצה בפני עצמה. נניח שבאתם למחסן לשים חפץ, לא ברור לכם איפה לשים אותו, אין מקום פנוי, המדפים מלאים. ואין שום חלוקה לנושאים. אז אתם מניחים איפשהו ואם המחסן שלכם אתם מציינים לעצמכם שמתישהו תצטרכו לסדר אותו אבל קשה לכם לאסוף את עצמכם ולעשות זאת. כשאתם מגיעים למחסן לקחת משהו – קשה לכם להתמצא בעומס החפצים, אתם לא מבינים מי נגד מי, כמו שאומרים. אלא אם התרגלתם שמוצר מסוים נמצא במקום מאד מסוים במחסן, מכיוון שאתם משתמשים באותו חפץ לעיתים קרובות יחסית, אתם זוכרים את המקום ומתעלמים ממצב החדר. כשאתם שולחים מישהו אחר למחסן, להביא את אותו חפץ, יהיה לו או לה קשה לראות את החפץ בתוך כל העומס. זה כמו השעשועון שהיה פעם בעיתון – איפה אפי. זוכרים? אפי הוא דמות מצוירת בקו. האתגר הוא למצוא את אפי בתוך הרבה מאד קווים באותו סגנון. כמו למצוא מחט בערימת שחת.
החדר השני לפני העבודה
החדר השני היה חדר ילדים, עשה הסבה למשרד, למעשה לא היה בשימוש ממש והפך לחדר בלאגן. שם אחסנו את המשחקים של הנכדים וחפצים גדולים כמו סלקל, כסא בטיחות לרכב לתינוקות ופעוטות ודברים כאלה. לא מצאנו איפה מדליקים את האור והלקוחה שלי חשבה שאולי הנורה שרופה. אחרי שסידרנו גיליתי מפסק ליד מדפי הספרים והוא עבד. פתאום הופ! יש אור בחדר. בצילום החדר העמוס, מלא ספרים שאיש לא קרא שנים, צעצועים ומשחקים שכן שיחקו בהם אבל כנראה מיהרו ולא אספו את כל החלקים, קלסרים ואלבומי תמונות.
השלב הריק
כשמסדרים יסודי מרוקנים את תכולת החדר, הארון, המגירה – לחלוטין. אז אם רוקנו מגירה מהתכולה שלה מדובר בכמות קטנה של חפצים. מילא. אבל כשמדובר בחדר – יש אנשים שנלחצים. צריך להבין שכאשר החדר ריק זה אומר שבמקום אחר בבית יש ערימה של חפצים שעכשיו צריך למיין אותם. אם אני מזהה שבעלי הבית מגלים סימני מצוקה – אני מציעה תרגיל אנרגטי שמאד עוזר במצבים כאלה, אני עצמי לא נלחצת בכלל מגבעה קטנה של חפצים או אפילו הר. אני יודעת מנסיון שנצליח לעשות זאת. חוץ מזה – כשאני מוציאה חפצים ממחסן אני כבר מתחילה למיין אותם. בצילום תראו את שני החדרים ריקים מחפצים. איך זה מרגיש לכם?
החדר הראשון אחרי הסידור
חזרנו לחדר הראשון שהוא בעצם מחסן. מיינו את הבגדים הרבים שהיו תלויים למעלה והחזרנו רק חלק קטן מהם. אלה שלא החזרנו תרמנו. שימו לב שבחרתי למקם שמלה לבנה מקדימה והחבאתי מאחוריה שמלה שחורה ובגדים כהים. הלבן של הבגד מתמזג עם הלבן של הקירות ויוצר תחושה קלילה. מיקמתי את החפצים שהחלטנו שצריך אותם על המדפים לפי סוגים. השמיכות לאורחים למטה, תבניות האפייה בגובה נוח, תבניות אפיה למיניהן: פיירקס, קרמיקה וחד פעמי – על אותו מדף. התוצאה היא גם סדר בעיניים וגם סדר בראש. קל להתמצא במחסן מאורגן. אפילו אורחים יוכלו להתמצא בו בקלות.
חדר עבודה שעשה הסבה לחדר לנכדים
החדר השני הוא חדר שיעשה הסבה לחדר לנכדים. הריהוט שהיה בו כבר לא מתאים. נכון שאפשר להסתדר גם אתו אבל בעלת הבית החליטה למסור את שני שולחנות הכתיבה ולעצב את החדר מחדש. את רוב הספרים שהיו בחדר תרמנו, את הקלסרים והאלבומים אחסנו בארון גבוה בחדר עבודה אחר, הם יעברו מיון נוסף, במיוחד הקלסרים. השארנו בחדר מעט מאד ספרים, צעצועים ומשחקי קופסה. אילו החדר היה שלכם, איך הייתם מעצבים אותו?
פינוי ספרים ובגדים לתרומה
אחד האתגרים הוא לפנות חפצים מיותרים מהבית. לפעמים חפצים יקרים שעלו לכם הרבה כסף ואולי תרצו למכור אותם. זה אפשרי, אבל דורש התעסקות וסבלנות. אם אתם רוצים לפנות אותם מהבית כמה שיותר מהר כדאי לשקול מסירה. עדיין יש את האתגר הפיסי – לארוז, לסחוב, לנייד ולמצוא איפה לשים אותם כך שישמשו מישהו. הפעם לקחתי על עצמי להעביר את הספרים והבגדים, כי ידעתי לאן למסור אותם בסביבה. הרי אני לא יכולה לסוע ככה במכונית עמוסה וגם לא לכל מקום אני מגיעה במכונית. אם יש פקקים מוגזמים, אין חניה – יש תחבורה ציבורית. לישובים כפריים אני מגיעה במכונית. לכן אני ממליצה לברר איפה באזור שלכם מקבלים בגדים טובים, יש הרבה מאד חנויות יד שניה פרטיות וביגודית של ויצ"ו בכל הארץ. בעניין ספרים – אני ממליצה על סיפור חוזר, רשת של חנויות ספרים משומשים שמעסיקה עובדים בעלי צרכים מיוחדים. צילמתי כמה וכמה מדפי ספרים פתוחים לשרות הציבור – כל אחד מוזמן לשים ספרים וכל אחד יכול לקחת. זה מקסים בעיני ואקדיש לכך פוסט נפרד עם תמונות 🙂 בצילום כאן המכונית שלי עמוסה בכל טוב למסירה.
אתם מוזמנים לכתוב לי בתגובות פה למטה.
